|
|
|
מה היא הנדסה גנטית?
הנדסה גנטית בארץ
מה אפשר לעשות?
מידע נוסף
מה היא הנדסה גנטית?
הנדסה גנטית היא הפעולה של לקיחת גן מאורגניזם אחד והעברתו לאורגניזם אחר במטרה לשנות תכונות מסוימות באורגניזם הנתון. לשינוי התכונות של המזון בעזרת הנדסה גנטית יש שימושים רבים. על ידי הנדסה גנטית אפשר למשל לשנות את הערך התזונתי של המזון, לשפר את עמידותו בפני חרקים ומחלות ולהאריך את חיי המדף שלו. יש הטוענים כי שימושים אלה בעצם מאפשרים להנדסה הגנטית לפתור את בעיית הרעב בעולם, כי בעזרתה אפשר ליצור מזון מזין יותר בקלות ובמהירות.
אך הבעיה היא שכיום מי ששולט בהנדסה הגנטית הן חברות הביוטכנולוגיה. חברות אלה, הן בעצם תאגידי ענק שמטרתם העיקרית היא לעשות כסף. לכן, השימוש העיקרי של הנדסה גנטית במזון הוא פיתוחם של צמחים שעמידים בפני קוטלי עשבים ולאו דווקא פיתוח של מזון מזין יותר. מונסנטו, שהיא אחת מחברות הביוטכנולוגיה הגדולות בעולם, מייצרת צמחים אשר עמידים לקוטל עשבים בשם Roundup שגם אותו היא מייצרת. על ידי כך מונסנטו בעצם גורמת לתלות של החקלאים במוצרים שלה, היא מחייבת את החקלאים שרוכשים ממנה זרעים להשתמש אך ורק בקוטל העשבים של החברה. מלבד התלות הכלכלית של החקלאים בתאגיד, השימוש בצמחים עמידים אלו מאפשר להם לרסס את שדותיהם ללא הגבלה מכיוון שהם יכולים לקטול את העשבים השוטים ללא חשש של פגיעה ביבול הרצוי. אך שימוש אינטנסיבי בקוטל עשבים אינו פוגע רק באדמה, הוא גם גורם לפיתוח עמידות של עשבי בר וגם יכול לפגוע בצמח שעליו מנסים להגן.
התלות הכלכלית שיוצרות חברות הביוטכנולוגיה אינה הבעיה היחידה שקיימת בהנדסה גנטית במזון. אותו אינטרס כלכלי של חברות הביוטכנולוגיה גורם לכך שכמעט ולא נעשים מחקרים הבודקים את ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות שיש למזון מהונדס גנטית. עד היום, נערכו בסה"כ שבעה מחקרים קליניים מקיפים לגבי השפעות שליליות של הנדסה גנטית על בני אדם. בארבעה מהם התגלו השפעות שליליות. ישנן ראיות והשערות רבות ומגוונות בנוגע להשפעות שליליות של הנדסה גנטית על האדם והסביבה: הפרשה מרובה מדי של רעלנים מצמחים מהונדסים יכולה לפגוע בקרקע, בצמחי בר ובחרקים, בריחה של גנים מצמחים מהונדסים לצמחיית בר תגרום לאיבוד השליטה של האדם בצמחים מהונדסים, מזון מהונדס יכול לייצר רעלנים, לגרום לאלרגיות ולעמידות לאנטיביוטיקה. הבעיה העיקרית היא שהשפעות אלו הן השפעות לטווח הרחוק ולכן קשה להוכיח באופן חד-משמעי את הקשר שלהן למזון מהונדס גנטית ללא מחקרים מקיפים.
הנדסה גנטית היא הניסוי הגדול ביותר שנעשה אי פעם. שחרור לטבע של אורגניזם חדש, אורגניזם שיוצר במעבדה, שההשלכות שלו על הסביבה ועל בריאותנו לא ידועות, מעמיד במבחן את קיומה של הסביבה כפי שאנו מכירים אותה כיום. ניסיון ההשתלטות של חברות הביו-טכנולוגיה על השוק החקלאי ועל שוק המזון העולמי הוא לא בגדר של השערה או קונספירציה אלא עובדה מוצקת. חקלאים מכל העולם, בעיקר בארצות המתפתחות, ובעצם כל מי שקיומו בעולם הזה מותנה בעובדה שהוא צריך לאכול, הופך לשפן ניסיונות לטכנולוגיה החדשה הזו. סימון מוצרים היא חזרה לאפשרות הבסיסית של בחירה מודעת לגבי המזון שאנו צורכים.
הנדסה גנטית בארץ
ב-1997 הוקמה ועדה בין-משרדית בשם הועדה למזון חדיש, היא כללה נציגים ממשרדים ממשלתיים שונים (כמו משרד החקלאות, משרד הבריאות וכו…) ומטרתה הייתה לקבוע תקנות לסימון מוצרים מהונדסים גנטית על מנת שיהיה אפשר להתחיל לסמן מוצרים מהונדסים גנטית. הנציגים בועדה היו ממשרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד התמ"ס, איגוד הועדה החליטה לאמץ את המודל האירופאי לסימון מוצרים, הקובע כי סויה, תירס וקנולה מהונדסים גנטית צריכים להיות מסומנים וכמו כן מוצרים המכילים 1% ומעלה של רכיבים מהונדסים גנטית. הסיבה שבגללה לא רוצים לסמן מוצרים שיש בהם פחות מאחוז של חומר מהונדס גנטית היא שמדידת כמות כזו של חומר יותר יקרה ויותר מסובכת. בנוסף לכך, אי-חובת סימון של מוצרים שמכילים פחות מאחוז אחד בעצם מבטלת את חובת הסימון לכמות מאוד גדולה של מוצרים.
לאחר שהועדה למזון חדיש קבעה תקנות לסימון מוצרים מהונדסים גנטית (שגם על האופי שלהם ניתן להתווכח...) משרד הבריאות החליט שלפני שממשיכים צריך שכל משרדי הממשלה שחברים בועדה יאשרו את התקנות. הועדה העבירה את התקנות למשרדי הממשלה שחברים בועדה ובשלב הזה התהליך נתקע ולא היה ברור למה. ההשערה של פעולה ירוקה הייתה שכל משרדי הממשלה הגיבו בחיוב לתקנות חוץ ממשרד התמ”ס, שלא מחזיר תשובה לועדה בגלל לחץ אמריקאי שמופעל עליו. הסיבה שההשערה הזו הועלתה הייתה שבערך 70% ממוצרי הסויה והתירס שמיובאים לישראל מגיעים מארה"ב בגלל כל מיני הסכמי סחר שמחייבים את ישראל לייבא משם. אבל הבעיה הייתה שלא הייתה דרך לבדוק אם ההשערה הזאת נכונה, בגלל שהועדה סירבה לפרסם את הפרוטוקולים והמסמכים שלה. לכן, פעולה ירוקה ביחד עם ארגונים ירוקים נוספים, החליטה לעתור לבימ"ש באמצעות עו"ד ליאת גולן, לטעון שהועדה עוברת על חוק חופש המידע ודרך כך לקבל את הפרוטוקולים של הועדה ולראות מה מעכב אותה.
בנוסף לעתירה נעשו עוד כמה מהלכים שמטרתם לברר מדוע ההחלטה של הועדה למזון חדיש מתעכבת. בספטמבר 2003, הוגשה שאילתא בכתב בנושא למשרד הבריאות (זאת לאחר שכבר הוגשה שאילתא בעל פה), אך התגובה הייתה מתחמקת, המסר הכללי של התגובה היה שהנושא נמצא תחת טיפול, ושהארגונים הירוקים לא צריכים לדאוג. בנוסף לכך, לפני חודש הייתה ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא מזון בהנדסה גנטית. פעולה ירוקה הוזמנה לישיבה ולמרות שהיה חשש שהדיון ייתמקד על הצד המדעי של הנדסה גנטית, בעוד שהבעיה האידיאולוגית של פעולה ירוקה היא עם ההפצה של המזון המהונדס ולא עם מחקר מדעי, התברר מהר מאוד שהחשש היה לחינם. ח"כ מלי פולישוק-בלוך (שינוי), יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, הגיעה לישיבה עם מאמר שפורסם בנושא מזון מהונדס גנטית בידיעות אחרונות (מאמר שפעולה ירוקה סיפקה לו את התכנים) ומתוכו העלתה שאלות בישיבה. היא שאלה את נציגי משרד הבריאות מדוע הועדה מתעכבת והם הודיעו כי משרד התמ”ס הוא שמעכב את העניין. חשוב לציין כי זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוצהר בגלוי שבאמת הגורם המעכב הוא משרד התמ”ס. תגובת משרד התמ”ס הייתה שיש להם עמדה פנימית אך כי בעקבות לחץ של משרד הבריאות ושל הירוקים הם יעשו ישיבה פנימית כדי לקבוע מחדש את עמדתם. ישנה השערה כי בנוסף לנימוק שנתן משרד התמ”ס בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, משרד התמ”ס מחכה לראות מה ייקרה עם התביעה של ארה"ב על הגבלות הסחר של האירופאיים וכדי לראות אם אותו הדבר ייקרה לנו. אבל לא בטוח אם זו הסיבה האמיתית לעיכוב או לא.
התוצאה של הישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה הייתה שהיא בעצם אישרה כי משרד התמ”ס הוא זה שתוקע את התהליך של קביעת תקנות לסימון מוצרים מהונדסים גנטית. עד אותו רגע, המשרד הממשלתי היחיד שהיה אפשר להפנות אליו אצבע מאשימה היה משרד הבריאות, מכיוון שהוא זה שקבע שאי אפשר להתקדם עד שכל המשרדים יאשרו את התקנות. לכן גם כל הפעולות שנעשו בנושא הופנו כלפי משרד הבריאות: הוגשו שאילתות בעל פה ובכתב, הוגשה עתירה בנושא חוק חופש המידע, הזמינו את המשרד לדיון בכנסת, לדיון בטלוויזיה וכמו כן נכתבו כמה כתבות עומק בנושא שהתפרסמו בעיתונים. כל הפעולות האלה הפעילו לחץ כבד על משרד הבריאות. לחץ זה כנראה גרם להם להפעיל לחץ על משרד התמ”ס, כפי שהם טענו. בנוסף לכך, כתוצאה מהלחץ שהופעל על משרד הבריאות, נציגים מהמשרד רמזו לעו"ד ליאת גולן שבקרוב הוא ייספק לה את המסמכים של הועדה למזון חדיש ושאולי כדאי לבטל את העתירה בנושא חופש המידע. התשובה שלה הייתה שנסכים לבטל את העתירה רק אם נקבל את כל המסמכים ואם משרד הבריאות ישלם את הוצאות המשפט. הידיעה שמשרד התמ”ס הוא זה שמעכב את התקדמות הועדה בעצם מאפשרת לנו להפנות גם אליו אצבע מאשימה, למרות שלא בצורה פורמאלית כי ההודעה שמשרד התמ"ס הוא זה שמעכב את הועדה למזון חדיש נאמרה בעל פה, אך זה בעצם נתן לנו סיבה להתחיל בפעילות רחוב נגד משרד התמ”ס.
בדצמבר 2003, יצא אהוד אולמרט, שר התמ”ס, בהצהרה כי לא יטיל חיוב לסימון מוצרים מהונדסים גנטית. הצהרה זו של אומרט חשובה ומשמעותית משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא שההצהרה הזו בעצם חותרת תחת החלטתו של משרד הבריאות לסמן מוצרים מהונדסים גנטית, ההחלטה שגרמה להקמתה של הועדה למזון חדיש. הסיבה השנייה היא שעכשיו אנחנו יכולים לפעול גם נגד משרד התמ”ס בצורה פורמאלית, מכיוון שהוא יצא בהודעה רשמית שהופיעה בכל אמצעי התקשורת. חשוב שנבין כי הצהרתו של אולמרט אינה אומרת שהוחלט סופית שלא יסומנו מוצרים מהונדסים גנטית בארץ. הועדה למזון חדיש היא בעלת הסמכות לקבוע בעניין זה ולא אולמרט. אולם, משמעות ההצהרה של אולמרט היא שמשרד התמ"ס מתנגד לתקנות שקבעה הועדה למזון חדיש.
ב-19.1.2004 התקיימה ישיבה של הועדה למזון חדיש. פגישה זו הייתה מכרעת מכיוון שלאחר שכל נציגי הועדה מסרו את תגובותיהם יכלה הועדה להמשיך בפעולתה ולקבוע אם ליישם את התקנים שהיא קבעה. באותו יום, ערכו פעולה ירוקה וידידי כדור-הארץ ועדה אלטרנטיבית שמטרתה הייתה להפעיל לחץ על הועדה כדי שהיא תחליט כי יש לסמן מזון מהונדס גנטית בארץ. נראה כי הלחץ של הארגונים הירוקים וההתמקדות התקשורתית שהייתה על הועדה עשו את שלהם והועדה החליטה לסמן מזון מהונדס גנטית. אך הדרך עוד רחוקה, כעת עוברת טיוטת התקנות לניסוח משפטי לקראת חקיקה - תהליך שנמשך לפעמים שנה ויותר. האפשרות שהחוק יעבור בכנסת תלויה בכוחות הפועלים עליה: משרד התמ"ס עלול עדיין להכשיל את החקיקה. לכן, כדי שמזון מהונדס גנטית יסומן אנו צריכים להמשיך לפעול ולהעלות את המודעות הציבורית לנושא.
מה אפשר לעשות?
תחקרו את חברות המזון
התקשרו אל מוקדי שירות הלקוחות של חברות מזון ושאלו אותם אם המוצרים שלהם מהונדסים גנטית. פניות רבות יגרמו לחברות לסמן את המוצרים שלהן בעצמן. מספרי הטלפון של מוקדי שירות הלקוחות מופיעים על מוצרי החברות ובדרך כלל אינם עולים כסף. לרשותכם מספרים של ארבע מחברות המזון הגדולות בארץ:
שטראוס: 1-800-770-077
יוניליבר (תלמה, מזולה, ליפטון, קליק, קנור...): 1-800-780-780
עלית: 1-800-777-777
תנובה: 1-800-666-244
ידעו את הציבור
פעילים שמעונינים לקחת חלק בדוכנים, ארגון הרצאות וחלוקת פליירים: צרו איתנו קשר!
קחו את הסימון בידיים שלכם
הדפיסו והפיצו מדבקה לסימון מוצרים מהונסדים גנטית (קובץ pdf.)
הצטרפו לקבוצת פעולה ישירה בנושאים הקשורים להנדסה גנטית:
הפעולות יתמקדו בפרסומות של חברות המזון השונות ובמוצרים. אותן חברות הן בעצם השלב האחרון בכל התהליך של ייצור האוכל. להצטרפות לקבוצה, צרו קשר עם גיל: 0524-231508
מידע נוסף
למאמרים בנושא סחר הוגן גשו למרכז המידע
פרסומים של פעולה ירוקה
חוברת מידע בנושא הנדסה גנטית [קובץ pdf.]
הנדסה גנטית והרס הסביבה [קובץ pdf.] [קובץ doc.]
הנדסה גנטית והבריאות שלך [קובץ pdf.] [קובץ doc.]
העתירה שהוגשה ע"י פעולה ירוקה, מגמה ירוקה וארגון ידידי כדור הארץ [קובץ doc.]
קישורים:
ידען הגנום - צמחים - רשימה ארוכה של כתבות ומידע בעברית.
Genetic Resources Action International
True Food Network
Genewatch
Institute of Science in Society
Green Pepper
Indigenous People’s Council on Bio colonialism
North East Resistance Against Genetic Engineering
Resistance is Fertile
Third World Network
Food First
|
|
|
