מכת מדינה לאחרונה מתפרסמות מודעות פרובוקטיביות במיוחד של חברת שילוט חדשה. במודעות נראה צבא של תיקנים מתקרב באופן מאיים אל המסתכל וכמעט יוצא מן התמונה ומציף את העולם. הכיתוב: "מכת מדינה" הוא תיאור של האופן בו המפרסם תופס את עצמו ומצפה שלקוחותיו יתפסו אותו. בתערובת של גאווה וחוצפה הוא מודיע לנו שממנו אי אפשר יהיה להתחמק והוא יציף את הארץ. אין לאן לברוח ( משלטי הפרסום ) אם זכייני השילוט במרחב הציבורי תופסים את עצמם באופן כזה לנו לא נותר אלא להצטרף אליהם ולנסות למצוא את הספריי המתאים כדי להיפטר מהם. אך לצערנו אין תכשיר כזה, אי אפשר להיפטר מהם. נוכחותם של שלטי פרסום במרחב הציבורי שלנו היא נוכחות שאי אפשר להימלט ממנה. האם קיימת זכות כזו? האם מותר לנו לבחור אם ברצוננו להיחשף באופן יומיומי לשטיפת המוח של המפרסם שהמסר הנעלה שלו אלי הוא : קנה את המוצר שלי… ערוצי פרסום אחרים מותירים לנו ברירה: טלוויזיה אפשר לכבות. עיתון אפשר לסגור. רדיו אפשר לכבות. משלטי חוצות אין לאן לברוח. הם תוקפים אותך עם כל הרמת מבט: על קירות הבתים, על האוטובוסים, על עמודי הכוונה, בצמתים, על עמודים בשטחים פתוחים, על מכוניות נוסעות ורק הדמיון הוא הגבול (או אולי רק הכסף…) השאלה שאינה נשאלת: האם זכותו של המפרסם לחשוף אותי לפרסומות גדולה מזכותי לא לראות פרסומות בדרך לעבודה או לבית הספר? איכות הסביבה הסביבה נפגעת בכמה רמות מתופעת הפרסום במרחב הציבורי א. מה משמעותה של שמירה על "איכות הסביבה" כשאותה סביבה היא אתר וירטואלי שמעוצב ע"י מפרסמים בעלי אינטרס כלכלי שיווקי. הנוף התמים מאבד את קיומו. היסטוריה ואדריכלות של עיר נעלמות תחת למסרים השיווקיים האגרסיביים. ייחודן ואופיין המקומי של ערים ואתרים שונים הולך ונעלם לטובת מסר בינלאומי אחיד: "קנה עוד". ב. עוד פרסום משמעו עוד קניות שמשמען עוד ייצור שמשמעו עוד אריזות ועוד שינוע ועוד זיהום אויר ועוד פסולת ועוד ועוד ועוד שהם הגורם מס 1 לזיהום הסביבה. עוד על כך תוכלו למצוא בתרבות הצריכה החוק ואם כל זה לא מספיק בא החוק ומזכיר לנו שאכן לא הכל מותר. קימים חוקים ותקנות המגנים על האזרח מפני השילוט במרחב הציבורי. אולם כמיטב המסורת בישראל החוק הוא רק בגדר המלצה. חלק מן הרשויות שתפקידן לאכוף דווקא מרוויחות לא רע מהעבירות על החוק. ראו סקירה על המצב החוקי . בעולם דווקא משתמשים בחוק כדי לאזן באופן אפקטיבי את המתח בין המפרסמים לזכויות האזרח. אספקטים חברתיים וקהילתיים שילוט חוצות הוא כלי רב עוצמה להשפעה על תודעה, עיצוב צרכים וחינוך. המצב הנוכחי נותן את הכוח הזה ברובו לבעלי יכולת כלכלית. בעצם שוב ניתן משאב חשוב של המדינה לידי בעלי הכסף. קהילות ברחבי העולם החליטו שאין להן רצון להיות חשופות למסרים האלו ובאופן משותף אסרו או הגבילו את הפרסום בתחומי השכונה או הקהילה. במקביל נשאלת השאלה מדוע לא להעמיד את הכלי לרשות הקהילה ולצרכיה. לצורך הטמעת מסרים חינוכיים המקובלים על חברי הקהילה. או לפרסום עסקים מקומיים קטנים שאין להם יכולת לממן את מחיר התחרותי של הפרסום.