|
מחסומים בעיירות / אילת מעוז
מאז אוגוסט האחרון, עת ביקר השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, בנגב, סובלים תושבי העיירות הבדואיות מנוכחותם של מחסומים ספונטניים המוקמים בכניסות לישובים ובתוכם, מאוישים על ידי חיילי מג"ב. לדברי משטרת ישראל, המחסומים מוקמים כחלק מפריסת מחסומים כללית בכל מרחב הנגב, ומטרתם מניעת עבירות פליליות. יחד עם זאת ישנו דגש בפריסת הכוחות על אזור באר שבע והעיירות. תושבי העיירות מעידים כי המחסומים מוצבים במקומות קבועים, בתדירות של בין פעם לפעמיים בשבוע, באופן שנדמה כאקראי, ללא חוקיות נראית לעין. התושבים, בדרכם לעבודה או לסידורים אחרים, חשים כי חיילי המג"ב אינם מראים כל התחשבות בחייהם של הנהגים ומתנהגים "כאילו יש להם את כל הזמן שבעולם".
המפגש בין שוטרי המג"ב לתושבים הביא לא אחת להתנגשויות אלימות. תושבים רבים מעידים כי החיילים במחסום קללו אותם, קראו לעומתם "ערבים מסריחים", והתייחסו בזלזול מופגן לבקשותיהם למהר את התור.
עדנאן אזברגה הגיע למחסום בקצה העיירה הבדואית לקייה ביום חמישי ה25 לדצמבר סמוך לשעה 6:45 בבוקר, בדרכו למסור את הרכב בו נהג לאביו נעצר אזברגה על ידי שוטרי מג"ב שאיישו את המחסום הספונטני שהוקם בסמוך לכניסה לעיירה. אזברגה, עובד מועצת לקייה, עוכב במחסום מעל 45 דקות מבלי שנמסרה לו סיבת העיכוב. מכיוון שהרכב בו נסע משמש לצורכי הסעות, פנה אזברגה לחיילים בבקשה להשיב את הרכב לאביו ולחזור למחסום מייד לאחר מכן, בעודו משאיר בידי החיילים את תעודת הזהות שלו ואת מסמכי הרכב. לאחר שסירבו החיילים להצעתו והמשיכו לעכבו במחסום, פקעה סבלנותו של אזברגה וחרף סירובם של החיילים, הותיר במחסום את מסמכיו ונסע לעבר בית אביו, אשר מרוחק כבקילומטר מהמחסום, בקצה שכונה 6 בלקייה. החיילים דלקו אחריו בג'יפ. כאשר נוכח בכך, ירד אזברגה מהרכב ופנה לחזור לעברם, אך החיילים ירדו מהג'יפ והחלו להכותו, לעיני אשתו ושניים מילדיו. אשתו של אזברגה החלה לצעוק והוכתה גם היא ולמקום הגיעו שכנים ומכרים ונוצרה התקהלות.
ג'ומעה אזברגה , מנהל סניפי קופת החולים 'מכבי' ברהט ובלקייה הגיע למקום האירוע בפיג'מה ונעלי בית לאחר ששמע צרחות נשים וילדים, וביקש לדבר עם הקצין האחראי במקום. הקצין הסביר לג'ומעה כי אמנם עדנאן כבר נעצר על ידיהם אך "יש ילד שאנחנו רוצים לעצור". הילד,בן 13, הצליח לחמוק מידי החיילים שביקשו לעוצרו. ג'ומעה הציע לקצין שהוא יביא את הילד לתחנת המשטרה תוך מחצית השעה, אך הקצין סרב והתפתח ויכוח. תוך כדי הויכוח עט על ג'ומעה חייל מג"ב, נתן לו אגרוף בבטן והכה אותו עם מקל ברגלו. תוך מספר דקות הגיעו למקום כשישה חיילים נוספים שהשכיבו אותו על הרצפה, בעטו בו והכו אותו בבטנו. "החיילים קראו בכריזה, בעברית ובערבית : "צאו החוצה יא בני זונות, זה היום האחרון שלכם", מספר ג'ומעה, "ארבעה צלפים הקיפו את מקום האירוע, אני לא יודע לאן היינו מגיעים אם אחד החיילים היה נפצע, הם היו יורים בלי לחשוב ובלי להבחין, כבר היו דברים מעולם".
ג'ומעה התעלף בשל המכות החזקות שחטף, וכאשר התעורר היה שכוב עצור בג'יפ.
כל גבר שהגיע למקום נעצר, סך הכל שבעה, אך גם נשים סבלו מנחת זרועם של החיילים. לדברי התושבים, הגיעו לבית החולים ולטיפול בקופת חולים כ 12 תושבים, כולל אדם זקן בן 90 שהופל ארצה.
סופא אבו-מטיר, בת 23, היתה בהריון בחודש השני. היא הוכתה ובערב החלה לדמם. לאחר מספר ימים נשלחה לבדיקות בבית החולים סורוקה והתברר כי הפילה את התינוקות. לסופא שני ילדים שנולדו שניהם ללא סיבוכים.
מנאל אזרבגה, בת 21, הסובלת מתסמונת אדיסון, הוכתה גם היא ולאחר התקרית סבלה מהקאות לאחר כל ניסיון שתיה ואכילה. היא אושפזה לשלושה ימים בבי"ח סורוקה. במכתב הסיכום מבית החולים כתוב במפורש כי "ההקאות החלו לאחר שקיבלה מכה באזור הגב בזמן תגרה."
הגברים שוחררו בערבות ועד כה לא הוגשו נגדם כתבי אישום. עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, לקח על עצמו את ייצוג התושבים שמתעדים לפנות למח"ש, יחד עם זאת מציינת עו"ד עביר בכר מהמרכז כי מעטים הם המקרים שבהם מוגשת תלונה נגד שוטר בעקבות חקירת מח"ש, בעיקר במקרים שבהם המתלוננים הם ערבים. "לפני שבוע", היא מספרת, "נפגשתי עם שוטר מג"ב שסיפר לי שהוגשו נגדו 42 תלונות, אך הוא מעולם לא זומן לדין משמעתי". בכר מטפלת בתיק מח"ש העוסק במותו של נאסר אבו לקיען מהכפר ח'ורה שנהרג מירי שוטרי מג"ב ביולי 2003, בעת שנהג ברכב בו נסעו ארבעה שוהים בלתי חוקיים. בעקבות האירוע דרש ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) לפרק את משמר הגבול, "משמר הגבול מתנהג כחיל של גלדיאטורים. התנהגותו בטייבה, בצומת שוקת ובשטחים מעידה על כך שמדובר בנורמות ובסטנדרטים האופיינים לו", האשים טיבי. וקרא "לפעול לפירוק מג"ב לאלתר ולהעמיד לדין רציני ואמיתי את הפושעים האחראים למעשי הרצח האלה".
"לכוחות מג"ב כמו למשטרה, אין סמכות לעכב אדם בלא עילה. באם קיימת עילה, יש לעצרו או לזמנו לחקירה. באם לא, לאחר בדיקת תקינות המסמכים, יש לאפשר לו להמשיך בדרכו" כותבת אורלי אלמי, רכזת פרויקט כפרים בלתי-מוכרים בנגב בעמותת רופאים לזכויות אדם. במכתב שהוציאה העמותה בעקבות האירוע מתריעה אלמי מפני "ניצני האלימות אשר מאפשרים השנותם של מקרים קיצוניים יותר". רופאים לזכויות אדם היא אחד מ32 הארגונים הלוקחים חלק ב"פורום ביחד" למען הכרה בכפרים הבלתי-מוכרים. מנכ"ל הפורום עאמר אבו האני, מציין כי המחסומים המאוישים בחיילי מג"ב גורמים למרמור רב בקרב האזרחים הבדואים "המדינה בעצם מכריזה עלינו כאויב, מתייחסת אלינו כפי שהיא מתייחסת לפלסטינים" הוא אומר "כזרים, כבלתי שייכים למרחב".
|
