זארה בעזה / אילת מעוז

כשאני מגלגלת על לשוני את השם החביב של הסכם הסחר ) mediterranean free trade zone (MFTZ, הידוע גם בכינוי החיבה "מפטצ", אני כמעט שוכחת עד כמה, ולמה, כעסתי כשגיליתי שהוא קיים. אוי, איך שאני ישבתי אז חסרת אונים ומיואשת, נכונה לשפוך את ליבי הדואב בפני כל מי שרק עבר בסביבה: "עד 2010 הולך להיות פה נורא, אתם פשוט לא מבינים עד כמה" רגזתי בפניהם. אבל נדמה שלרבים מחברי, למרות נטייתם הטבעית לרגשנות יתר בנושאים מסוג זה, היה קשה להתחבר לגודל האסון.

אזור הסחר החופשי אירופה-ים תיכון, הוא המפטצ, עתיד להקיף את כל מדינות האיחוד האירופי ו-12 מדינות מאגן הים התיכון שאינן חברות באיחוד. כן, כולל אותנו, וגם את סוריה, לבנון, מרוקו, ירדן, אלג'יריה, קפריסין, מצרים, מלטה, תוניסיה ותורכיה ואפילו הרשות הפלסטינית שתהיה לימים מדינת פלסטין. אז מה כל כך נורא בזה, ולמה בדיוק אני מתנגדת? הרי נדמה כי מדובר בתחילתה של ידידות מופלאה בין ישראל הקטנה והעולם הערבי המקיף אותה. ממש מזרח תיכון חדש.

וזו בדיוק הבעיה. כי המונח הזה "מזרח תיכון חדש", מכוון בדיוק להתמודד עם הדיסוננס בין רצונם של מנהיגנו להמשיך ולשלוט בנו, לבין הצורך לשכלל את אמצעי השליטה. כלומר, להפסיק להשתמש במתודות השליטה הותיקות של שנאת זרים, ולהתחיל לשלוט באמצעות שיטה הדורשת השקעה פחותה בהרבה - השליטה באמצעות ההון. שהרי מה הטעם לשלוט באמצעות הפחד מן האחר, כשהאחר יכול להיות דומה לנו מאוד אם גם הוא ילבש גאפ ויעבוד כפועל בדלתא?

המפטצ, יוזמה שעוגנה לראשונה בפסגת ברצלונה בשנת 1995, על ידי שרי החוץ שלנו ושל כל החברים בשותפות, היא התגשמות כל החלומות הרטובים של מנהיגי האזור וחבריהם האירופאים. יותר מזה, הוא התגשמות משאלותיהם של בעלי ההון בכל המדינות החברות בהסכם. המפטצ מאפשר להם להקים רשתות של יבוא-יצוא-ניצול, מעודד אותם לבסס מובלעות היי-טק תל אביביות עם בוסים בשטוקהולם וסדנאות יזע בעזה.

באופן רשמי עוגנו בהכרזת ברצלונה שלוש מטרות מרכזיות להסכם המפטצ: הגדרתו של אזור משותף שוחר שלום ובטחון, שיתוף בתחומי חברה ותרבות ויצירתו של אזור "שגשוג משותף" עם השקתו של אזור סחר חופשי ברחבי האזור אשר יפעל באופן מלא עד שנת 2010.

אם וכאשר יוקם, יהיה המפטצ אזור הסחר החופשי הגדול ביותר בעולם, אבל אין לנו במה להתגאות, ובטח שלא לשמוח, במיוחד לא בעוד מבכים באמריקה על תוצאותיו של הסכם הסחר הביתי שלהם, ה-NAFTA. המפטצ מעגן את יישומם בפועל של צעדים כמו הורדת מכסים, הקלות במיסוי לתאגידים, ביטולה של חקיקה סוציאלית או סביבתית הסותרת את עקורנות הסחר החופשי, הסרת הפיקוח על מוצרים חקלאיים (כמו מוצרי מזון מהונדסים גנטית) ועוד. סל של פעולות ועקרונות מדיניות כלכלית שאמורים להביא ל"שגשוג המשותף" המיוחל.

פועל יוצא ממדיניות זו הוא העברת מרבית הייצור למדינות החלשות בתחום אזור הסחר (במקרה שלנו ירדן, פלסטין ומצרים), זהו מעבר שהשלכותיו הרסניות הן בתחומי מדינות אלה והן באזור בכלל. אי אכיפתן של תקנות סביבתיות וחוקים סוציאליים רק תגביר את נהירת המפעלים למדינות נעדרות הפיקוח ותביא לעליה משמעותית באבטלה. כאשר יגיעו לשכונה הבריונים החדשים, בדמותם של אזורי תעשייה גדולים ומסוכנים, ישראל "תהנה" גם היא מגידול ברמות הזיהום, ומשחיקה של שכר העובדים ותנאי העסקתם.

וככל שיהפוך הניצול לגלוי יותר, כך יהפוך הכיבוש לסמוי יותר. ישראל על צבאה תיסוג משטחי פלסטין ובמקומם של הטנקים תסיע לגדה ולעזה את כוחות הכיבוש הכלכליים. גם ירדן תהנה ממנה גדושה של מפעלים מזהמים וסדנאות יזע בתחומה, תהליך שמתעצם בהתמדה מאז חתימת הסכם השלום בשנת 94, המביא לסגירתם של עשרות מפעלים בישראל ולפיטורים המוניים.

על מעט מן הצפוי לנו אפשר ללמוד מהתרחיש בדרום אפריקה שאחרי האפרטהייד. במקום הפרדה על בסיס גזעני, הולך ומתבסס לו אפרטהייד מעמדי. הניסיונות להצמיח את הכלכלה באמצעות הפרטות המוניות, קיצוצים ופיטורים במגזר הציבורי והורדת "נטל" המסים לתאגידים (נשמע לכם מוכר?) הביאו לתוצאות הרסניות: מאז 1993 אבדו כחצי מליון מקומות עבודה. השכר של 40% העניים ירד ב-21%, השירותים התייקרו ואיכותם ירדה.

המפטצ הוא כמובן לא המצאה חדשה. מאחורי מהלכים מדיניים עמדו תמיד אינטרסים כלכליים, אבל נדמה שהיום אפילו לא טורחים יותר לתפור איזו כסות אידיאולוגית. כיום נדמה שאין סיבה להסתיר ולהתבייש בחשיפת המניע העומד מאחורי הפעולות הנעשות בשם המדינה: התכנית הכלכלית של ביבי, תכנית פיתוח מפלצתיות מבית מדרשו של הבנק העולמי וגם מדיניות מלחמה ושלום. אם הפוסט-מודרניזם כפר באידיאולוגיה, והמדינה היא משענת קנה-רצוץ, מה עוד עומד בדרכו של בעל ההון לעבר הרווח? לא הרבה.

המזרח התיכון החדש שמארגנים לנו אנשי המפטצ יהיה אזור שהאדמה, המים והאוויר בו מזוהמים, האנשים עייפים ומנוצלים, והעוול בו מרקיע עד השמיים, אך סמוי כל כך מן העין עד כי לא ימצא מי שיזעק את זעקתו.

עוד מידע על אזור הסחר החופשי MFTZ אפשר למצוא ב: www.foeme.org