"פיל בחנות חרסינה": צבא, מיליטריזם והסביבה בישראל.

על הפרוייקט
מה נעשה עד עכשיו ומה נעשה בימים אלו?
חורבן והפרדה: ההשלכות הסביבתיות של חומת ההפרדה
מקורות מידע מעניינים

על הפרויקט:

צה"ל, והמפגעים הסביבתיים שהם תוצרו, מהווים כתם עיוור בשדה ראייתה של התנועה הסביבתית בארץ. למרות שהצבא הוא ללא ספק מאויבי הסביבה המושבעים, דמותו נעלמת לחלוטין מן השיח הסביבתי.

48% מהשטחים הציבוריים בישראל הם שטחים הסגורים על ידי הצבא (בסיסים) או שטחי אש, זאת מבלי לחשב את הקרקע האזרחית שהצבא רשאי לתפוס במקרה של מצב חירום (כפי שפורסם ב"הארץ" במאמר "כולנו נתיני הצבא" מאת דניאל אפרתי 20.4.2003). בסיסי צה"ל באזורים שונים יוצרים זיהומי מים וקרקע חמורים, פסולת רדיואקטיבית אינה מטופלת ואורניום מדולל הופך לתחמושת מסוכנת.

זהו פירוט סמלי, כמובן, אך המדובר בתופעה שלא נמצא לה מענה משפטי הולם. צה"ל כפוף באופן חלקי למדי, מגוחך כמעט, לחוקים ותקנות סביבתיים. לדברי המשרד לאיכות הסביבה, (אשר מפעיל את "המשטרה הירוקה" ומקבל מידע על מפגעים מפקחי רשות שמורות הטבע), הפרקליטות הצבאית היא זו שאמורה לתבוע את האחראים ליצירתם של זיהום ומפגעים. הפרקליטות הצבאית אמורה לתבוע מפקדי בסיסים או אלופי פיקוד שאחראים לנזק הסביבתי, בדרך כלל על סעיף בחוק הצבאי "התנהגות לא נאותה". רק במידה והפרקליטות הצבאית לא עושה את הצעדים המשפטיים הנחוצים, רשאי המשרד לאיכות הסביבה לנהל תביעות נגד האחראים. רוב המידע על התביעות המתנהלות מול הצבא נותר חסוי לציבור מתוקף "שמירה על ביטחון המדינה", זאת למרות שמדובר על נושא שמשפיע על כלל אזרחי ישראל ולא רק על חיילי צה"ל.

כתוצאה מ"היעלמותם" של המפגעים הסביבתיים שהם תוצר הצבא מהאג'נדה של הארגונים הסביבתיים, לא מתקיים שום דיון ציבורי בבעיה החריפה הזו. להפך, אפילו במקרים בהם הנזק הסביבתי מוחשי ורחב היקף במיוחד, הסוגיות מושתקות מתוך שאיפה לא לערבב פוליטיקה בסביבה, שהרי "אין מערבבים שמחה בשמחה". אבל לעומת ארגוני הסביבה, קובעי המדיניות דווקא כן מתייחסים לסביבה כמשאב פוליטי, כפי שבא לידי ביטוי בבניית גדר ההפרדה. תוואי החומה מתוכנן כך שיספח כמה שיותר בארות מים ושטחים פוריים פלסטיניים לישראל, תוך הרס מטעי זיתים בהיקף עצום.
שאלת ההשלכות הסביבתיות של חומת ההפרדה היא שאלה של צדק סביבתי ממדרגה ראשונה, כפי שהגדיר אותה רוברט בולרד, מהוגי הצדק הסביבתי:

"צדק סביבתי מוגדר כיחס הוגן כלפי כל בני אדם, ללא הבדל גזע, צבע, מוצא לאומי או מעמד כלכלי והשתתפותם המליאה בכל הנוגע לפיתוח, יישום ואכיפת מדיניות, תקנות וחוקים סביבתיים. יחס הוגן פירושו שאסור שקבוצה כלשהי, כולל קבוצות גזעיות, אתניות, או כלכליות, תישא בנטל של השלכות סביבתיות שליליות, שהן תוצאה של פעולות תעשייתיות, עסקיות או שלטוניות…"

התגברותם של מאפיינים צבאיים בחברה עומדת בניגוד לעקרונות הצדק הסביבתי, ראשית מפני שחשיבה צבאית מניחה שמשאבים טבעיים, בהם בני אדם, ניתנים לניצול שמול ערכם וייחודם מוצבים צרכי ביטחון.בחברה צבאית מידע בעל ערך העוסק בסביבה שלנו מצונזר. חוסר זה במידע מונע מתושבי ישראל להיות שותפים אמיתיים בתהליך קבלת החלטות בנוגע לחייהם, לא מאפשר להם להיות אחראים לסביבתם ובכך להרגיש שהם חלק ממנה.
תפיסת הביטחון בישראל מניחה כי האיום הערבי מסוכן יותר לתושבי ישראל מזיהום מים, אויר או "סתם" הרעלה מסיבית של הסביבה. תפיסה זו מעצימה את ניצול הסביבה ודוחקת את הנושא הסביבתי לתחתית סדר העדיפויות החברתי.

מה נעשה עד עכשיו ומה נעשה בימים אלו?

איסוף מידע על פעילות של אזרחים מול הצבא
בימים אלה עומל חגי בר במימון קרן שלי על הכנת דוח מפורט הסוקר את הפעילות האזרחית כנגד מפגעים סביבתיים הנגרמים כתוצאה מפעילות צה"ל. מפגעים שכאלה מהווים איום על בריאות הציבור אולם המידע עליהם במקרים רבים אינו נחשף. הדוח ישווה את מידת יעילותה של הפעילות מול צה"ל לפעילויות אזרחיות מול גורמים ממשלתיים ופרטיים. כל מי שיש לו מידע חשוב למסור בנושא מוזמן ליצור קשר עם חגי בטלפון 03-6390508

ריכוז מידע על מפגעים והפצתו.
בלינק הבא ניתן לסקור מידע שאספנו ממקורות שונים הנוגע לזיהומים סביבתיים הקשורים לפעילות צבאית ומאבקים אזרחיים לשינוי המצב:

www.greenaction.org.il/nosecurity/index.php


זיהום ומפגעים תוצר תע"ש
למרות שמספיק להריץ את הביטוי "תע"ש" בכל מנוע חיפוש ממוצע כדי למצוא לא מעט דיווחים על הזיהום שיוצרת תעשיה ביטחונית בישראל, אספנו כמה לינקים לעיונכם:
http://news.walla.co.il/?w=//482942
http://news.walla.co.il/?w=//378725
http://news.walla.co.il/?w=//97275

זיהום צבאי:
האדמות היקרות שעומדת מערכת הביטחון לפנות במרכז הארץ מזוהמות באופן חמור
(מאת יואב יצחק)
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4428-00.html?tag=16-48-17&au=True

פרסום של The American Friends Service Committee (Quakers) העוסק בקשרים בין סביבה, מיליטריזם ומגדר.

מקורות מידע מעניינים

Physicians for Global Survival – The Impacts of Militarism on the Environment (אנגלית). דו"ח מקיף העוסק בהשלכות הסביבתיות של מלחמה כתהליך מתמשך. בדו"ח ניתן למצוא הסברים מפורטים על פגיעות סביבתיות שיוצרים כלי נשק שונים ועל השלכות סביבתיות-סוציולוגיות של מלחמה, כמו יצירתה של בעיית פליטים.
לחצו לצפייה בדו"ח

UNEP- United Nations Environmental Program (אנגלית). בחלק הפרסומים של אתר זה ניתן למצוא הערכות סביבתיות של אזורי קונפליקט מכל רחבי העולם (בהם גם ישראל ופלסטין, עיראק, הבלקן...). מה הייתה השפעת הקונפליקט על הסביבה הטבעית ואילו פתרונות מוצעים?
www.unep.org

חורבן והפרדה: ההשלכות הסביבתיות של חומת ההפרדה

בקרוב יגיע לסיומו תהליך הבניה של השלב הראשון בחומת ההפרדה בין ישראל ופלסטין, וכבר ניתן לחזות בנזקים הסביבתיים החמורים של הפרוייקט ההרסני. עקירתם של עשרות אלפי עצים, גילוח דונמים רבים של אדמה והשמדתם של 510 דונמים של יבולים הם רק חלק קטן מן ההשלכות האקולוגיות ארוכות הטווח איתן נאלץ אנו והפלסטינים להתמודד עוד שנים ארוכות.
תכנית ההפרדה הנה מכלול של מכשולים שתפקידם לחצוץ בין תושבי הגדה המערבית הפלסטינים לשטח ישראל, או בינם לבין אדמתם. לאורך כל אחד מ-700 הקילומטרים המתוכננים להיות תוואי החומה מוצבים כמה מהבאים: גדר אלקטרונית, גדרות תיל, חומת בטון, תעלה עמוקה, כביש "שרות", "דרך טשטוש", דרך פטרולים ודרך לרכב משוריין. כל אלו יחד מתפרסים על רוחב של בין 70 ל-100 מטרים.

סתימת בארות והשתלטות על מקורות מים
שלבה הראשון של החומה מראה מגמה ברורה באסטרטגיה הישראלית: ביסוס השליטה במשאבים טבעיים, וביניהם מים, מקור החיים המשמעותי ביותר.
תוואי השלב הראשון בחומת ההפרדה נמצא בדיוק מעל מקורות נביעתו של האקוויפר המערבי (משם נשאבים מרבית המים לפלסטין). בכך, משאירה ישראל את אזור המים החשוב בתוך גבולותיה, מחוץ לחומה.

בניית החומה תהרוס 14 בארות מים ויותר מ- 35,000 מטרים של צנרת מים האחראית על הובלת המים לאדמות חקלאיות ולבתים. הגדר עצמה תשאיר 36 בארות מים בין החומה לבין הקו הירוק ותגרום לבידוד הבארות מאדמות חקלאיות ובתים. בידוד זה של בארות מאדמות פירושו שמספר כפרים יאבדו את מקור המים היחיד שלהם ושהחקלאים לא יהיו מסוגלים להשקות את אדמתם, דבר אשר יביא להרס של עשרות אלפי יבולים חקלאיים ולייבוש מוחלט והרס של אדמות. חשוב לציין שישראל תובעת כי אדמה לא מעובדת נתונה להחרמתה.

עקירת עצים
כחלק מבניית חומת ההפרדה, יעקרו עשרות אלפי עצים ממינים שונים. עד כה נעקרו יותר מ- 102,300 עצי זית, המהווים מקור פרנסה עיקרי לפלסטינים.
לעצים חלק מרכזי בשימור האיזון האקולוגי באזור: הם תורמים לשיפור איכות האוויר על ידי לכידת גרגירי אבק מזיקים, הם קולטים פחמן דו חמצני וגזים רעילים אחרים ובתמורה מחדשים את מלאי החמצן באטמוספירה.

בנוסף, העצים תורמים לקירור מזג האוויר בחודשים החמים ומשפרים את איכות המים על ידי כליאת חומרים מזהמים בשורשיהם ואף לוקחים חלק בשימור קרקע לחה ופורייה ע"י הפחתת התנגשות הגשמים באדמה ומניעת סחף.
נוסף לכל, הם תורמים לגיוון חיות הבר בכך שהם יוצרים סביבת גידול הולמת לבעלי-חיים רבים.

הרס סביבת הגידול של בעלי-חיים וצמחים ומניעת התפשטותם
בניית החומה מפקיעה מידי בעלי החיים את סביבת המחייה שלהם ומונעת מהם לנדוד באופן חופשי. מפגעי הרעש הכרוכים בבניית החומה גורמים לבעלי-החיים לשנות את התנהגותם: פעימות ליבם מאיצות וייצור הורמוני הלחץ בגופם עולה. ישנם בעלי-חיים אשר פוריותם ניזוקה כתוצאה ממפגעי הרעש.

כתוצאה מבניית החומה נפגעת פוריותה של האדמה; הרובד התת קרקעי לוקה במחסור בחומרים מזינים ויכולת הדחיפה והתפיסה של חומרים חיוניים ומינרלים מפני השטח על-ידי האדמה נפגמת. אלו גורמים להרס האדמה ובכך נהרס האזור כסביבת גידול לצמחייה.

חומת ההפרדה מהווה מפגע אקולוגי ארוך טווח. מאחר שסביבת הגידול נהרסת כתוצאה מהחומה, יהיה באפשרותם של מזיקים ועשבים שוטים להתפשט ולהשתלט על השטחים בסביבת החומה והנזק עלול להתפשט לשטחים הסמוכים ובכך ולסכן את הזנים המקומיים. כתוצאה מכך יצטמצם הגיוון הטבעי של המערכת האקולוגית.

החומה תיצור מחיצה המחלקת את סביבת הגידול של ממלכת החיי והצומח ובכך תמנע את דפוסי התנועה של בעלי-חיים והתפשטותם, ותפגע בגיוון הגנטי. האוכלוסיות הנותרות במצב כזה יסבלו מירידה ברבייה וסטייה משכיחות גנים.

זו אינה חומת ביטחון, זוהי חומת הפרדה וחורבן

אתרים בנוגע לגדר ההפרדה:

  • אתר הקמפיין נגד החומה: http://www.stopthewall.org/
  • הספר של PARC על החומה: http://stopthewall.org/activistresources/12.shtml
  • אזרחי ישראל נגד החומה: http://www.gader.org
  • החומה-גוש שלום: http://gush-shalom.org/thewall/hebrew.html
  • הגדר הרעה/מכשול ההפרדה-בצלם: http://www.btselem.org/Hebrew/Separation_Barrier/Index.asp

    		•