|
פסטיבל האקטיביזם והמרחב הציבורי או: למה עבר הפסטיבל מיער מצר לגבעת חביבה? | אבי לוי
פסטיבל האקטיביזם תוכנן להיערך בפעם השלישית ביער הנמצא באחריות הקק"ל. הסיבות לרצוננו לערוך אותו ביער הן רבות. האירוע מנסה להקנות לקהילת האקטיביסטים בישראל ערכים של שמירת סביבה על פי אותם עקרונות ובאותם כלים המשמשים את הפסטיבל בנושאים אחרים. יש ערך רב בעינינו להתנסות אישית חווייתית באלטרנטיבות לתרבות המזהמת והנצלנית בה אנו חיים את היום יום שלנו:
א. לראות כיצד אפשר להפעיל אירוע בסדר גודל כזה באמצעות אנרגיה נקיה.
ב. להשתמש בשיטות לחיסכון, שימור, שימוש חוזר וניצול יעיל של מים.
ג. לבנות את רוב המתקנים להם אנו נזקקים באירוע מפסולת ממוחזרת שנאספת באזור.
ד. להתנסות באמצעי סניטציה שאינם מתייחסים אל הסביבה כאל בור שפכין אינסופי ובכל זאת מאפשרים היגיינה מעשית.
ה. להתנסות בטכנולוגיות של "עשה זאת בעצמך" שמאפשרות לכל אחד להתמודד עם חלק מן התפקודים הקיומיים ללא תלות בבעלי מקצוע, מומחים וממסדים ההופכים את האדם לחסר אונים בלעדיהם.
מן הסתם רבים ממשתפי הפסטיבל יוכלו להרחיב מאד את הרשימה הזו והיא ניתנת כאן רק על קצה המזלג.
בשנים הקודמות הגענו להסכמה עם האחראים על היערות ברמה המקומית שהקשר עם הרשויות שתפקידן לפקח על אירועים כגון המשטרה, משרד הבריאות והרשות המקומית יהיה באחריותנו. במהלך השנה נמצאות רשויות אלו בעימות מתמיד עם חלק ממשתתפי הפסטיבל בנושאים עקרוניים מאד. בעיני רבים ממשתתפי הפסטיבל התנהלותן ומדיניותן יוצרות ומתחזקות את המצב הדורש שינוי. לכן בפועל ניסינו ( והצלחנו ) להמעיט ככל האפשר את הקשר עם גופים אלו.
דוגמא מעשית אחת: אירוע המבקש להעניק לכל משתתפיו תחושת בית, פתיחות וקבלה ללא תלות במוצאם, אזרחותם, גזעם צבעם ואם יש או אין להם שפם אינו יכול מעצם הגדרתו לעמוד בדרישות של רשויות ה"ביטחון" בישראל. הוא אינו יכול לקבל על עצמו את אותם הכלים היוצרים באופן שיטתי את חוסר הביטחון בו חיים רוב תושבי האיזור.
השנה עם בחירת האתר בו יתרחש הפסטיבל נמסר לנו על ידי קיבוץ מצר שהשטח מוחכר לו ע"י הקק"ל ואנו הנחנו שאת כל העניינים הקשורים ליער יש לנהל מול אנשי הקיבוץ. שבוע לפני האירוע הגיעו למקום פקחי הסיירת הירוקה והיערן של הקק"ל ומסרו לנו שלא נוכל לקיים את האירוע במקום. האחראי על יערות קק"ל באיזור מר שלמה ברנד מסר לי בשיחת טלפון שרק אם נקבל אישור "רישוי עסקים" נוכל לקיים את האירוע ובאותה נשימה חיווה את דעתו שאין סיכוי שנקבל אישור כזה.
למחרת הופיעו ביער פקחי מנהל מקרקעי ישראל ובידם צו פינוי למימוש תוך 48 שעות. אנשי הקק"ל חששו מעימות נוסף עם ארגון סביבה כדי לא לקלקל את הדימוי הסביבתי שהם מתאמצים לעטות על עצמם בשנים האחרונות. לכן הפעילו את קשריהם במנהל כדי שפינוי הפסטיבל לא ייזקף לחובתם.
השאלה המרכזית שעלתה בשלב זה הייתה האם אנו צריכים להיאבק על זכותנו לערוך אירוע בשטח ציבורי ולהסתכן בכך שהאירוע ישובש עוד לפני תחילתו או להתפשר ולהעבירו לאתר חלופי. בתהליך ההחלטה השתתפו רבים. ההחלטה הסופית התקבלה ע"י צוות ההקמה של הפסטיבל בשטח שמנה אז כ 30 משתתפים.
השיקולים להחלטה להעביר את האירוע לגבעת חביבה היו אלה:
1. על פי מידע שאספנו העומדים מאחורי הניסיון לטרפד את האירוע הצטיירו כאנשים קשים ובעלי אגו נפוח שכבר הקשו רבות בעבר על אחרים. האופן בו בחרו להסתתר בניסיונם מאחורי רשויות אחרות רמז שלא יהססו לפעול גם בערמומיות. מכך הסתמן שהמאבק יהיה קשה וההצלחה מוטלת בספק.
2. קשה מאד היה לגייס את תמיכתם של כל הארגונים השותפים ובעלי העניין בזמן כה קצר מה עוד שעמדתם לא בהכרח הייתה בעד התעקשות על קיום האירוע ביער.
3. קשה מאד לשמור על מוטיבציה גבוהה ונכונות של כל אנשי הצוות המתנדב לעבוד ולהקים את הפסטיבל בתנאי אי ודאות עד הרגע האחרון תוך סכנת ביטול המרחפת מעליהם כל העת.
4. התעוררו ספקות לגבי החשיבות של ניהול מאבק על קיום אירוע בן שלושה ימים ביער תוך ידיעה שבמקביל בכל יום אנשים מנושלים מבתיהם באותו האופן ועל ידי אותם הגורמים ולא בכל המקרים אנו יוצאים למאבק לצדם.
5. האפשרות שכל מאמציהם של עשרות אנשים: צוות ההיגוי, מתכנני הסדנאות, צוות ההפקה והקרנות המממנות ירדו לטמיון נראתה חמורה בהרבה מאשר ההתפשרות על חלק ממאפייני האירוע.
6. קשה להעריך אך נראה שההשלכות העתידיות על הפסטיבלים הבאים יכולות להיות קשות גם הן. כל המאמצים שהיו מושקעים לשווא במקרה של ביטול היו עלולים ליצור חוסר אמון וחשדנות הגיונית של שותפינו לפרוייקט בשנים שיבואו.
7. חשוב לזכור שעבור חלק ממתכנני האירוע ומשתתפיו, התרחשותו דווקא ביער הייתה אילוץ שהם הסכימו לקבלו אך האתר החלופי שנבחר שירת את מטרותיהם בשותפות בצורה מוצלחת אפילו יותר.
ככל שאפשר לסכם בשלב זה, על סמך הרשמים והתגובות שקיבלנו, נראה שהתקבלה ההחלטה הנכונה והמעבר לא פגע באופן משמעותי באירוע וברוב משתתפיו. נקווה ונשתדל שהלקחים מן המשבר הזה ישמשו לייעול ושיפור הפסטיבלים שיבואו.
|
