|
ראיון עם ג'ואו אלכסנדר פסחנסקי, "איכרים ללא אדמות" ברזיל | רועי אנג'ל
השבוע ביקר בישראל ובפלסטין ג'ואו אלכסנדר פסחנסקי, עיתונאי ברזילאי הכותב בעיתון השבועי Brasil de Fato. העיתון הוא אחד מכ300 כלי תקשורת השייכים ל"תנועת האיכרים ללא אדמות" (Movimento dos Trabalhadores Rurais Sem Terra, MST), התנועה לשינוי חברתי הגדולה והחשובה בברזיל כיום ואחת התנועות הגדולות בעולם.
בתחילת 2003 יצא נשיא ברזיל לולה דה סילבה בהצהרה תקדימית המתירה הכנסה של זרעים מהונדסים גנטית לברזיל.
ההצהרה התקדימית, הפכה בין לילה את ברזיל שהייתה אחת המתנגדות העיקריות להכנסת זרעים מהונדסים גנטית, לשוק נוסף לחברות הביוטכנולוגיה, ועוררה תגובות חריפות מצד איכרים רבים ומצד הMST כנציגה עיקרית שלהם.
ביקשנו מג'ואו שינסה לתאר בקצרה את המאבק בנושא המזון המהונדס גנטית בברזיל
ג'ואו, אולי תוכל לתת לנו רקע קצר על התנועה שאינה זוכה להדים בישראל?
הMST היא תנועה חברתית ברזילאית הנאבקת לקידום רפורמה אגררית מקיפה במדינה. כיום פחות מ3% מבעלי האדמות בברזיל מחזיקים בשני שלישים מהאדמות החקלאיות. בעלי אדמות אלו, לרוב משפחות עשירות או חברות מסחריות, לא מנצלים את כל האדמות לגידולים חקלאיים ומשאירים חלקים גדולים מהם לא מעובדים. בעוד שלהם שטחי אדמה עצומים, מיליוני בני אדם גוועים ברעב בברזיל. 42 מיליון - מתוך 168 המאכלסים את המדינה- חיים מתחת לקו העוני שהגדיר האו"ם (פחות מדולר אחד ליום). ב1984, הMST נוסד במטרה לפתור אי שוויון זה. האסטרטגיה הייתה: "מאחר שהממשלה באותה תקופה – ועדיין כיום- לא הראתה עניין לשנות את ריכוז הבעלות על האדמות, החלו כמה משפחות חקלאים להשתלט על אדמות לא מעובדות של אותם בעלי אדמות גדולים ולהקים קהילות חקלאיות על אדמות אלו. המטרה היא ליצור קהילות בנות כמה מאות ואף אלפים של משפחות, בהם לאנשים יהיה מזון, חינוך, שירותי בריאות, מודעות חברתית וכבוד. כיום יש מאות קהילות כאלו בברזיל המאכלסות מאות אלפי אנשים.
למידע נוסף www.mstbrazil.org
מה סיבת הביקור באזור?
הMST הוא ארגון המאמין שהיכולת לקדם שינויים חברתיים קטנים בברזיל, לדוגמא מתן נגישות לחינוך ולמזון לאנשים, קשורה לדרך שבה המערכת הדומיננטית בעולם מאורגנת ולדרך שבה היא מטפלת בבעיות חברתיות. אנו חיים בעידן של אימפריאליזם, של ממון, אינדיווידואליזם ואלימות. הכיבוש של פלסטין, במימון ארה"ב, היא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לעיוותה של המערכת השלטת משום שהיא מראה כיצד מדינות עשירות מתנהגות כאילו מותר להם לעשות הכול, לדכא, להטיל טרור ואפילו לרצוח רק כדי לשמור על האינטרסים שלהם ולשמור על בטחון המערכת הכלכלית שלהם.
לפיכך הMST תומכים בהתנגדות הפלסטינית והישראלית לכיבוש. התמיכה מתבצעת ע"י העברת מידע על המצב באזור לברזיל וע"י שליחת נציגים, כמוני, לחלוק מהניסיון שלנו בהתארגנות ומהתקווה שלנו לבנות גשרים בינלאומיים נגד האימפריאליזם.
ההתנגדות של ברזיל להכנסה של זרעים מהונדסים גנטית פורסמה בכל העולם כאחד המחסומים העיקריים להשתלטות של חברות ביוטכנולוגיה על השוק הדרום אמריקאי מה היה התפקיד של הMST בהתנגדות זו?
השימוש בזרעים מהונדסים גנטית בחקלאות לא מסייע לחקלאים הקטנים, משום שהם פוריים פחות מזרעים רגילים, מסוכנים יותר לסביבה (מצריכים שימוש גובר בכימיקלים לחקלאות), ומזיקים לכלכלה הברזילאית, הם יוצרים תלות בחברות אלו המייצרות את הזרעים ואת הכימיקלים הנדרשים לגידולם. במדינה בה מיליוני אנשים גוועים ברעב, הבחירה בחקלאות מהונדסת גנטית המתאימה לחברות גדולות בלבד היא בחירה במוות ולא בחיים. לפיכך, בהתבסס על העקרונות האומרים שאינטרסים כלכליים והחלטות פוליטיות חייבים להיות כפופים לקריטריון העל של התנועה - פתרון של בעיות חברתיות באופן שאינו פוגע בסביבה, הMST התחיל בקמפיין לאומי נגד מזון מהונדס גנטית שכלל: פרסום מידע, הרצאות בקהילות של התנועה, בבתי ספר, בשכונות מוחלשות, הפגנות מול משרדי "מונסנטו" (אחד מתאגידי הביוטכנולוגיה הגדולים והדורסניים בעולם, ר.א), משרד החקלאות, שרפת שדות ניסוי של הנדסה גנטית.
במקביל הצגנו מודל חלופי לייצור חקלאי המבוסס על חוות בקנה מידה קטן ונקיות מכימיקלים מהם יוכלו להרוויח החקלאים בברזיל.
בעלי ההון של ברזיל והממשלה נהגו בטיפשות כאשר החלו לאשר שימוש בזנים מהונדסים גנטית שכן ברזיל הייתה יכולה להרוויח מייצור תוצרת חקלאית נקייה וייצואה לשוק האירופאי שאינו מתלהב לקנות מזון מהונדס גנטית. ניסינו לומר זאת לשר החקלאות, הוא לא היה מוכן להקשיב.
בתחילת 2003, לואי אינסיו לולה דה סילבה, נשיא ברזיל, אישר חוקית את השימוש בזנים מהונדסים גנטית. ראשית, בכמויות מבוקרות, ועם הגבלות מסוימות כגון, איסור על שימוש בהנדסה גנטית במוצרי מזון מסוימים וסימון של מוצרים שכן הונדסו גנטית.
ההחלטה לאשר שימוש בזנים מהונדסים גנטית היא תוצאה ישירה של הלחץ האמריקאי. אמריקה דרשה מברזיל להפסיק לשים מכשולים לאינטרסים הכלכליים שלה ובמיוחד לאשר כניסה של מונסנטו לברזיל, כמו כן נלוו להחלטה אינטרסים של כמה בעלי אדמות גדולים שחשבו שיוכלו להפיק רווחים מכניסה לשוק ההנדסה הגנטית העולמי. לולה גם חשב שברזיל תרוויח, משום שכך תוכל להפוך את הכלכלה שלה לתחרותית יותר. ואולם, התוצאה של מתן היתר זה, היא כעת שונה לגמרי מהמודל של לולה: בעלי אדמות קטנים שהשתמשו בזרעים מהונדסים גנטית הרעילו את אדמותיהם בכימיקלים והם נאלצים לקנות זרעים בכל שנה מחדש מהחברות, ובעיקר ממונסנטו, שכן הזרעים אינם ניתנים לזריעה חוזרת, ברגע שזרעת אותם תהיה מחויב לקנות חדשים אם ברצונך לגדל מחזור נוסף. בעקבות ההחלטה ברזיל נכנסה לגרעון בשוק החקלאי והרווחים הצפויים לא הגיעו.
כיום, היכן שחקלאים (קטנים או גדולים) זרעו זנים מהונדסים גנטית יש לנו קטסטרופה חברתית, האדמה מזוהמת, החקלאים לא מצליחים למכור את תוצרתם והם בעלי חובות ענק לחברות הביוטכנולוגיה.
הממשלה, נכון לזמן זה, לא הצליחה לסמן כראוי מוצרים מהונדסים, כך שלאנשים אין מושג מה הם קונים כשהם הולכים לשוק או לסופרמרקט. הנשיא לולה ניסה לעצור את השימוש בזנים מהונדסים גנטית בגלל המצב הבלתי נסבל שנוצר, אולם הוא לא היה מסוגל לכך יותר, הן משום שיותר מדי חקלאים כבר החלו להשתמש בזנים אלו והן משום ששוב, ארה"ב ,שכלכלת ברזיל תלויה בה כמעט לגמרי, הפעילה לחצים על ברזיל.
המצב כעת אינו פשוט לתנועות חברתיות, משום שהממשלה הראתה חוסר יכולת לפתור את המצב הכלכלי גם כאשר ניסתה, מה שנותר לנו לעשות הוא לחנך את החברה לא לצרוך מוצרים מהונדסים, להעביר ידע לאזרחים ולשקם חוות של חקלאים קטנים שהוטעו ע"י הממשלה והחברות. אנו לא נאמץ אסטרטגיה של ללכת לממשלה ולומר "זוכרים, אמרנו לכם", אולם אנו ננסה לעצור את זיהום האדמות ולהציג שוב את הרפורמה האגררית כלומר, מתן האדמות לעובדים כדרך יחידה לפתרון הבעיות החברתיות ולעצמאות כלכלית וכן אי-קבלה מוחלטת של לחץ מצד ארה"ב או החברות: צרכים חברתיים לפני אינטרסים כלכליים.
|
