שני הליכים משפטיים מתקיימים בו זמנית בנוגע לזיהום המים בשכונת בית הכרם בירושלים.

 

1. ערר מים המופנה כנגד נציבות המים בנוגע לזיהום מקורות המים:

מדובר בזיהום קידוח המים "ירושלים 1" הממוקם בנחל רחביה בסמוך לשפך נחל חובבי ציון ובהתפשטות זיהום לקידוח המים "ירושלים 3" הממוקם כ- 1.25 ק"מ מדרום מזרח ל"ירושלים 1", שניהם, כאמור, בסמוך לשכונת בית הכרם בירושלים, היכן שהיה ממוקם בעבר מפעל תע"ש.

ממצאי מחקרים וקידוחים אשר נערכו בקידוחים "ירושלים 1" ו"ירושלים 3", מעידים על כך שככל הנראה, במשך שנים, חלחלו ו/או דלפו ממפעל התע"ש "נץ" עשרות טונות של ממיסים אורגנים, ביניהם טטרהכלורואתילן (להלן: "PCE") וטריכלורואתילן (להלן: "TCE") וחומרים כימיים אחרים, וכל זאת ללא טיפול נאות ומעל לתשתית קרקע סדוקה ומחלחלת. בידי אט"ד חומר רב, הכולל דו"חות של תה"ל, חברת מקורות, Brititish Aerospace Royal Ordance , המשרד לאיכות הסביבה ואחרים, אשר לעמדת אט"ד, קושרים  בין מפעל תע"ש לבין זיהום המים. על פי מסקנת סקר הידרוגיאולוגי שערך דר' חיים מיכלסון (מטעם מקורות), הנתונים ההידרוגיאולוגיים באזור הקידוחים מובילים, לקשר הידרולוגי, בסבירות גבוהה למדי, בין מפעל התע"ש "נץ" ולבין זיהום הקידוחים והאקוויפר.

 

הממיסים האורגניים והחומרים הכימיים, חדרו  לתוך קידוחי המים "ירושלים 1" ומתפשטים במהירות לקידוח נוסף- "ירושלים 3". בקידוחים אלה שואבים מים מהאקוויפר התחתון של חבורת יהודה. נתון נוסף בדו"ח זה מראה כי אחוז ה- PCE  במים עלה בקידוח "ירושלים 1" מ- 24 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל)  ועד 200 מק"ל לפחות בדצמבר 1997, עת הושבת הקידוח לצמיתות. עליית אחוז ה- PCE לא פסחה על קידוח "ירושלים 3" (המרוחק 1.25 ק"מ), אם כי טרם עברה את תקן מי השתייה הישראלי. ראוי לציין כי תקן מי השתייה הישראלי קבוע הנו 40 מקג"ל (בעוד שהאמריקאי הנו 5 מקג"ל!), ושתיית מים ו/או נשימתם בצורה גזית עלולה לגרום לפגיעות בכבד, בכליות, במערכת העצבים וכן לגרום לסרטן. 

לפני זיהומו, נחשב אקוויפר חבורת יהודה התחתון ככלל, וקידוח "ירושלים 1" בפרט כמרכיב חשוב לאספקת מי שתייה לתושבי העיר ירושלים, כאשר האחרון מספק 1.4 מיליון מטר קוב בשנה. אולם, משנתבררו ממדי הזיהום בקידוח הופסקה השאיבה ממנו ולפיכך בששת השנים שחלפו הפסידו תושבי ירושלים 8 מיליון מטר קוב.

על אף הזיהום שנגרם עקב פעילותם, לא ננקטו על ידי התע"ש ו/או נציב המים כל פעולות לצמצום התפשטות הזיהום ולשיקום האקוויפר ו/או הקידוחים ועל כן הוגש ערר מטעם אט"ד לבית הדין במים אשר בחיפה, אשר דורש מנציב המים לנקוט בסמכויותיו על פי חוק המים ולחייב את תע"ש לתקן את המעוות באזור ולפעול לטיפול במים ומניעת התפשטות הזיהום. לחלופין, ובמידה והנציב אינו משוכנע כי התע"ש היא הגרום המזהם, אזי עליו לפתוח בחקירה ובדיקה לשם מציאת הגורם האחראי לזיהום ולפעול לאכיפה כנגדו.

בינתיים פנתה אט"ד גם לגורמים בעירית ירושלים ובועדה המקומית, בבקשה כי יאפשרו מתן היתרים לביצוע פעולות שאיבה דחופות של המים המזוהמים, על מנת למנוע את התפשטות הזיהום והשחתתם של מקורות מים נוספים. כל תשובה לא נתקבלה ועל כן, הורה בית הדין לצרף את הועדה מהקומית, את עיריית ירושלים ואת שר הפנים כמשיבים לערר, על מנת שינמקו מדוע אינם מאפשרים הקמת מתקן הטיפול לשם מניעת המשך הזיהום.

 

2. הגשת התנגדות כנגד תוכנית בנייה במתחם תע"ש בית הכרם:

אט"ד הגישה התנגדות לתכנית להקמת כ – 240 יחידות דיור במתחם מפעל תע"ש לשעבר  בבית הכרם בירושלים

 

בחודש יוני 2004, הגישה אט"ד התנגדות, על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 לתכנית שמטרתה    הפיכת שטח מפעל התעשייה הצבאית "נץ" לשעבר, שבשכונת בית הכרם בירושלים, למתחם שייעודו העיקרי הוא מגורים, זאת בטענה כי קיים חשש ממשי לבריאות הציבור בשל פעילות תע"ש במקום, במשך שנים, אשר גרמה לפליטת מזהמים למי תהום ולקרקע באזור.

  הרקע להתנגדות נובע מפינוי מפעל תע"ש שפעל במשך עשרות שנים, בסמוך לשכונת בית הכרם בעיר ירושלים, זאת מאז שנת 1951 ועד לפינויו בשנת 1997. המפעל, תע”ש "נץ" (להלן: "המפעל"), שימש עד למאי 1996 לייצור תחמושת וחלקי מטוסים.

  עם פינוי מפעל התע"ש שפעל בשטח התכנית הסתבר, כי שטח המפעל מהווה מוקד זיהום סביבתי חמור ביותר, עקב דליפה וחדירה של חומרים שנועדו לניקוי ו/או עיבוד ו/או צריבה ו/או ציפוי ו/או צביעה של מתכות, לרבות PCE וטריכלורואתילן (להלן: "TCE"), ממפעל תע"ש אל תת הקרקע, במשך שנים רבות.

  מנתונים שמצויים בידי אט"ד עולה כי בתהליך הניקוי, שהתבצע במפעל נץ בבית הכרם, השתמשה תע"ש בממסים אורגניים מסוג PCE ו- TCE להמסת שומנים ממתכות.  לניקוי שימשו גם סוגי הממסים הבאים Toluene, Acetone, Methyl Ethyl Ketone & Phenols. לתהליך ציפויי המתכות השתמשו במתכות הכבדות קדמיום ציאניד, בדיל, ניקל, אלומיניום, וכרום. תהליך הצריבה בוצע באמצעות חומצה הידרופלאוריק, ותהליך הצביעה באמצעות כימיקלים אפוקסיים, פוליאוריטאן וטינרים. למעשה, מדובר אפוא ב"אתר קבורה ארכיאולוגי" של פסולת מסוכנת שנקברה במיקומים, ועומקים והכילה חומרים מזהמים ששחרורם האיטי לסביבה עלול לגרום זיהום הן של המים, והן של האוויר, על ידי SOIL GAZ, המסוכנים לבריאות הציבור.

  לטענת אט"ד, היקף הזיהום, חומרתו והסיכון האפשרי שיש בו להוות לאוכלוסיה אשר תתגורר במקום ובסביבתו, אינם ידועים עדיין ועל כן מתנגדת אט"ד לתכנית, בטענה, כי כל עוד מימדי הסיכון והטיפול בו עדיין לא מוצו, אין מקום לאפשר בניית יחידות דיור למגורים.    אט"ד דורשת כי  לא יתקיים דיון בתכנית, בלא שיושלם תסקיר השפעה על הסביבה, אשר יבחן לעמקן את המשמעויות הבריאותיות והסביבתיות הכרוכות בבניה למגורים בשטח התכנית, אשר הינו כאמור, אתר מסוכן ומוקד זיהום סביבתי. לטענתה, אישור תכנית, במצב דברים זה, יהיה בלתי סביר בעליל ומנוגד לחוק ולכלל המינהל התקין.

      החלטת הועדה המחוזית התקבלה ביום 21.11.04.