w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 03:00 11/10/2004

דלק צה"לי במי השתייה שלך

צה"ל אחראי למפגעים סביבתיים חמורים באזור חצור והים בת"א, חוקר אותם באופן כושל ולא מטפל בהם


מבקר המדינה ייחד חלק ניכר מהדו"ח לטיפולם הכושל של צה"ל ומשרד הביטחון באיכות הסביבה. צה"ל, בעל השליטה והמשתמש העיקרי בשטחים נרחבים במדינה, מתגלה בדו"ח גם כאחד המזהמים הראשיים. משרד הביטחון, נקבע, טיפל באופן כושל בשני זיהומים נרחבים שנבעו מהשלכת תחמושת - באקוויפר בחצור ובקרקעית הים בחוף תל-אביב.

פיקוחו של המשרד לאיכות הסביבה על צה"ל היה מצומצם ולא שיטתי. למשרד חסר מידע רב הנוגע לפעילות צה"ל. כמעט כל הטיפול של צה"ל בחומרים מסוכנים נעשה ללא היתר מהמשרד לאיכות הסביבה. גם הוועדה במשרד הביטחון האחראית לשמירת איכות הסביבה פעלה באופן לקוי ובלא מידע הדרוש לעבודתה.

המבקר קובע כי פעילות צה"ל בכל הנוגע לבדיקה וחקירה של מפגעים סביבתיים שגרמו היחידות ולאכיפת הדינים לשמירת איכות הסביבה בצבא - היתה מצומצמת ביותר. צה"ל גם לא יישם נוהל שאישר היועץ המשפטי לממשלה ב-2001, שנועד לקבוע כללים לתיאום האכיפה בין צה"ל למשרד לאיכות הסביבה.

צה"ל ומשרד הביטחון לא ערכו סקר בכל יחידות צה"ל במטרה למפות את המפגעים והסיכונים הסביבתיים במחנות ובמתקנים. צה"ל גם לא הניח את התשתית הדרושה לשילוב השמירה על איכות הסביבה בביקורות הפנים-צבאיות. הצבא לא קבע נוהל לטיפול באירועי חירום הקשורים באיכות הסביבה. אגף התכנון במטכ"ל אף לא הנחה את יחידות צה"ל בדבר חובתן לדווח על זיהומים בתחום אחריותן.

מאז 2001 נחשפו עשרות מקרים שבהם זוהמו קרקעות בבסיסים בפיקוד הצפון בשמן ובדלק. התשתיות והטיפול בתחנות הדלק של צה"ל, שרובן פרוסות באזורים רגישים מבחינה הידרולוגית, נעשו בניגוד לתקנות. צה"ל אינו עומד בדרישות הנוגעות למשטחי התדלוק, להתקנת מפרידי דלק ולהתקנת אמצעים לניטור דליפות.

עיקר הדאגה נוגע לזיהום מי התהום. ליטר אחד של דלק או שמן עלול לזהם מיליון ליטר של מי תהום אם יבוא עמם במגע. הזיהום בצפון גרם נזק לקרקע באגן ההיקוות של הכנרת. מבקר המדינה העיר לצה"ל כי עליו למנוע את המשך זיהום הקרקעות באזור. במאי 2004 דיווחה נציבות המים למבקר כי חלק מהבעיות שאותרו כבר מטופלות בידי צה"ל. אולם, המבקר קובע כי לחלק ניכר מהליקויים עדיין לא ניתן מענה.

בנוסף, התברר כי חרף תקנות שהוצאו ב-1997 למניעת זיהום מים, רובן המכריע של תחנות הדלק שהוקמו בצה"ל לאחר חקיקת התקנות נבנו ללא משטחי תדלוק מחומר אטום, כמתחייב.

צה"ל אחראי לשני זיהומים נרחבים - של אקוויפר החוף בחצור ושל קרקעית הים מול חוף תל-אביב - אך לא קיבל כל החלטה לטיפול בהם. משרד הביטחון הסתפק בעיקר בהחלטה לבדוק את היקף הזיהום ואת הגורמים ליצירתו. אף שהזיהום נמשך יותר מ-20 שנה בחצור וכארבע שנים בתל-אביב, לא התקבלה כל החלטה מעשית לטיפול בו ולא ננקטה פעולה ממשית כלשהי.

התלונה הראשונה בדבר זיהום מי שתייה בקרבת בסיס חיל האוויר בחצור התקבלה כבר ב-1983. הזיהום נובע משפיכת עודפי דלק סילוני ממטוסים שחזרו מטיסות לקרקע ליד הדירים התת-קרקעיים שבהם הוחזקו, ומהזרמת שפכים לקרקע מניקוי מטוסים באמצעות דלק. המבקר קובע כי הנזקים שנגרמו עלולים להוביל להתפשטות הזיהום.

בחוף תל-אביב התגלו בתחילת 2001 מאות מנגנונים של מוקשים, שנסחפו לחוף מהים בזמן סערה. בדיקת המבקר העלתה כי בצה"ל ידוע על כמה מקרים דומים של פליטת תחמושת. בדו"ח מתועדת סחבת ביורוקרטית שנמשכה שנתיים, בלי שהוחלט כיצד לטפל בזיהום.

המבקר מסכם: "חמש שנים לאחר שצה"ל גיבש את מדיניותו בתחום (השמירה על איכות הסביבה, ע"ה) טרם הונחו יסודות עיקריים הדרושים למימוש המדיניות שנקבעה. גם מעורבות משרד הביטחון היתה לקויה ולא תרמה באופן ממשי לקידום הטיפול בנושא". בנוסף קובע המבקר כי צה"ל צריך להרחיב משמעותית את בדיקת המפגעים הסביבתיים שגרמו יחידות.

גורם צבאי בכיר אמר בתגובה לממצאים כי סוגיית איכות הסביבה מקבלת טיפול קבוע בצה"ל, "אך קשה במהלך של שנה, שנתיים או שלוש לתקן דברים שנעשו במשך עשרות שנים". לדבריו, "הדו"ח מעלה משמעויות משאביות - וטיפול בליקויים הוא פועל יוצא של המשאבים העומדים לרשותנו. אנו נמצאים ארבע שנים בלחימה ותשומת לב המערכת מופנית לתחום זה. לכן, פחות אנרגיה מושקעת במקומות אחרים".
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©
סגור חלון