|
|
|
שדות של שלטי חוצות
מאת מיטל דויד
הקדמה
מה הנזקים בשילוט חוצות?
הקדמה
שדות של שלטי חוצות "מקשטים" את הדרכים הבינעירוניות ואת הנוף העירוני שלנו. השלטים מקיפים אותנו והופכים לחלק המרחב הציבורי שלנו. בכל פעם שאנו עוזבים את המרחב הפרטי של בתינו או מקום העבודה ויוצאים למרחב הציבורי זה שם.
אם אתם שואלים למה אנו מוטרדים מן ההשתלטות על המרחב הציבורי יש לכך מספר סיבות.
הרי פרסומות קיימות בכל ערוץ תקשורת אפשרי (בטלוויזיה, בעיתונים) במה שונה הפרסום בשלט חוצות
ההבדל הוא ששלטי חוצות מצויים במרחב הציבורי, בצאתנו מן העבודה, בדרכנו לבילוי מרגיע, בשעת נהיגה או עמידה בפקקים, בזמן הליכה ברחוב וכל זמן אחר בו אנחנו לא ברחב הפרטי.
במקום זה אין בידינו את היכולת לזפזפ, לכבות, אין בידנו את היכולת לבחור ואת הכוח להחליט אם ברצוננו לצפות או לא. מכאן הסכנה הטמונה בשלטי חוצות שהופכים לחלק מן הנוף, חלק מן התודעה, חלק מן המרחב שלנו. חשוב לזכור כי ברגע שאנו יכולים לבחור אם לראות את הפרסומת, אנו מבצעים פעולה אקטיבית- אמנם מינימלית, אולם אך עדיין נתנו (במקרה טוב) דעתנו לכך שאנו צופים בפרסומת. שילוט חוצות שלל מאתנו את היכולת לבחור, מונעו מאיתנו את הבחירה המועטה, ופשוט הציבו אותנו בפני עובדה. זה שם.
מה הנזקים בשילוט חוצות?
א: מבחינה סביבתית חזותית - בעוד מספר שנים, נאלץ לנסוע מאות ק"מ כדי לזכות לראות חלקת נוף ריקה משילוט פרסומת ומלאה בטבע. המרחב הציבור יהפוך לאימפריית פרסומות ססגונית, מלאה בפרטים שטחיים ואינפורמטיביים, לא בהכרח אסטיים. אנו הורסים טבע כדי להציב שילוט, אנו מאפשרים לשלטים לפלוש לכל חלקה טובה ירוקה מועטה שקיימת.
ב: מבחינה תרבותית, ערכית - הטבע יישאר מנת חלקן של שמורות הטבע, ורק מי שילך אליהן יזכה בפיסת טבע. וכך יבא הקץ לאחרון הנכסים שהיה שייך לכולנו, מבלי שהיינו צריכים לרכוש אותו בכסף, אותו אלמנט שהיה מנת השראה ליוצרים רבים, ופינת מרגוע ממרוץ החיים- הטבע. בעוד ימים ספורים, נצא עם ילדנו לטיול בטבע, והם ירטנו כי משעמם להם- אין מה לראות. השעמום בעיניים יוביל לשעמום הנפש, ומאשר יגורנו- בא.
ג: מבחינה תודעתית - אנו מוחים נגד החדירה לתודעה הפרטית שלנו כבני אדם, דרך המרחב הציבורי הנשלט ע"י המפרסמים. אנו מוטרדים מן ההשפעה עצומה שיש להם על הלכי מחשבתנו. מרגע צאתנו מביתנו, אנו מוקפים בשלטים ססגוניים, אינפורמטיביים ומלאי מסרים בעייתיים, שגוררים אותנו לדיאלוג עם עצמנו- האם אנו מוצלחים, שאפתניים מספיק, יפים מספיק, רזים מספיק, אוהבים את משפחותינו... וכמובן מה צריך לקנות כדי לשנות את המצב.
ד: כוחות השוק - מדובר בהשתלטות של מספר מצומצם של גופים פרסומיים, להם אינטרסים כלכליים בלבד, ללא כל חשיבה ערכית חינוכית, מוסרית אודות ההשפעות השונות של שילוט החוצות על קהלם.
קבוצה מצומצמות בעלת יכולת כלכלית זוכה לפרסם את מוצריה בעוד שעסקים אחרים לא זוכים להציג את שירותיהם במרחב הציבורי.
זכרו- תודעתנו מעוצבת לפי אמות מידה של אנשים שאיננו מכירים, לא בחרנו בהם, ולא הסמכנו אותם לתפקיד כה חשוב. מילא הם כ"כ חסרי אחריות כלפינו, אך מה איתנו, האם אנו פטורים מאחריות כלפי עצמנו?
לסיכום: ברור כי עידן הפרסום הינו חלק מהמציאות היומיומית של שנות ה 2000, אולם האם זה אומר שעלינו לקבלו על כל חסרונותיו ומגרעותיו ? האם אין לפרט את החופש לבחור בעידן המודרני ? האם הרצון שלו ליהנות מחופש במרחב הציבורי מפרסום מטריד ולקבל שקט ואיכות חיים טובה לא בא לידי ביטוי בעידן זה ?
דווקא היום שהחיפוש אחר איכות חיים גבוהה הוא חשוב לכולנו, עלינו לפעול למען מרחב ציבורי נקי מפרסום שמאפשר לנו ליהנות מהמעט ירוק שעוד נשאר סביבנו ללא חשיפה למסרים שלא ניתנים לבחירתנו או שליטתנו. חופש הבחירה, ההחלטה של הפרט למה להיחשף ובאיזה מידה היא חשובה ויש לשמור עליה גם במרחב הציבורי ששיך לכולנו.
|
|
|
