מהי תרבות הצריכה?
"כיבוש תרבות" – פעולה ישירה נגד תרבות הצריכה
אתרים נוספים בנושא תרבות הצריכה

מהי תרבות הצריכה?

תרבות הצריכה (CONSUMERISM ) מציעה סולם ערכים שבו האדם נמדד על פי רכושו, ולא על פי מעשיו או רעיונותיו. הכסף הוא האידיאל, ובדרך אליו הכל מותר. יש לתרבות הזו שמות רבים כמו "אמריקניזציה", "עגל הזהב", חומרנות, תרבות הפרסומות או תרבות הרייטינג. יש לה גם מחיר כבד (שלרוב נשאר סמוי מהעין ).

ריקנות פנימית
כבני אדם יש לנו צרכנים חומריים כמו מזון, מים, מחסה וביגוד. יש לנו גם צרכנים רוחניים כמו חום, שייכות, אהבה או מתן משמעות לחיים. תרבות הצריכה מנסה לשכנע אותנו שניתן למלא צרכים רוחניים במוצרים חומריים. היא יוצרת אצלנו ציפיות מוגזמות ותקווה לאושר אם רק נשיג את המוצר הבא. אבל את הדבר האמיתי אי אפשר לקנות בכסף, וככל שאנו מתאמצים יותר גדלה תחושת הריקנות והסתמיות.

מה מניע תרבות זו ?
הפרסומות. אנו מוקפים בהם בכל מקום- בטלוויזיה, בקניון, בעיתון, בדואר וברחוב. יש בכולן מסר חוזר- "קנו עוד". המסר הזה מחלחל לעומק. רוב הילדים בגרמניה חושבים שהצבעים של פרה הם סגול ולבן (בגלל חברת השוקולד). ומדוע כל כך הרבה ישראלים קונים רכב 4X4 שעולה פי 3 וזולל דלק? בניגוד להתנהגות אובססיביות אחרת, כלי התקשורת מאשרים שאנו עושים את הדבר הנכון (אולי בגלל שהם מתפרנסים ממכירת פרסומות). אומרים לנו שכך נהיה מאושרים יותר, נוכל להעניק אהבה, נצמיח את הכלכלה…

למה עוד גורמת תרבות הצריכה?

הרס סביבתי. תרבות הצריכה הורסת את כדור הארץ. 20% מאוכלוסיית העולם שחיה במערב משתמשת ב- 83% מהמשאבים. אם כל העולם יצרוך כמו החברה האמריקאית, ידרשו 4 כדורי ארץ רק בשביל לתמוך באוכלוסייה הקיימת. אם אתם רוצים להקטין את 'טביעת הרגל האקולגית' שלכם, פשוט תקנו רק מה שנחוץ לכם.

הרס חברתי. כיוון שאנו מודדים את ההתקדמות שלנו בצורה יחסית לאחרים, אנשים ממשיכים להיות מתוסכלים בגלל שתמיד מכסחת הדשא של השכן ירוקה וחדשה יותר. העניים מרגישים שהם "נעולים מחוץ לגן העדן". הם לא שם, היכן שכדורים ונערות מפזזים על החוף. את העסקים השכונתיים מחליפים מרכזי קניות ענקיים שמוציאים את הכסף מהקהילה ומגדילים עוד יותר את הניכור החברתי ואת הפער הכלכלי.

מחסור בזמן. כשאנו עובדים יותר, בנסיון לקנות עוד, יש לנו פחות זמן להקדיש למשפחה, לבן\בת הזוג, לחברים ולדברים שאכפת לנו מהם. החברה מתדרדרת ולנו "אין חיים".

הרס המשפחה. ההורים מבלים פחות עם ילדיהם. במקום תשומת לב החסרה מנסים לפצות את הילדים בכסף ובמתנות. השעות הארוכות בעבודה לא תורמות יותר מדי גם לחיי הזוגיות, ושום חופשה לא תסדר את הנזק היומיומי שנגרם ברדיפה אחר הכסף לממן אותה.

ילדים חומרניים. מגיל קטן מאד הם מהווים מטרה לפרסומות. כשההורים מבלים יותר זמן בעבודה ומערכת החינוך קורסת, הילדים עוברים שטיפת מוח בלתי פוסקת. המפרסמים מקבלים צרכנים לכל החיים ואנחנו מאבדים אותם.

מות הערכים. ש"ס, מר"ץ אהוד ברק (ואנשים רבים אחרים ) מבכים על מות הערכים. זוכרים את הפרסומת "תהיה אגואיסט"? כשמשדרים לנו שאנחנו צריכים לדאוג רק לעצמנו, ושכל השאר לא חשוב, אין מה להתפלא שתופעות כמו אלימות ניכור, ואדישות נמצאות בעליה מתמדת.

אוברדרפט. יותר ויותר זוגות צעירים נקלעים לאוברדרפט בנסיון למלא את הבית במוצרים חדשים. מתחים במשפחה וגרושים נובעים לא אחת מהמצוקה הכלכלית.

כיצד ניתן לצאת מתרבות הצריכה?
הרבה אנשים מרגישים לא נוח בתרבות הצריכה אבל לא יודעים על כל הבעיות שלה ומרגישים שהחברה סביבם חושבת אחרת. אתם לא לבד. יותר ויותר אנשים עוברים לאופציה השפויה (והמאושרת יותר) של פשטות מרצון. שתמציתה:

קנו פחות – חיו יותר!

  • התנגדו לשטיפת המוח - קנו את מה שאתם צריכים, לא את מה שמשווקים לכם.
  • זמן - פחות דברים לקנות משמעם פחות זמן בעבודה, ויותר זמן פנוי.
  • משפחה - במקום לעבוד קשה כדי לספק את הצרכים החומריים של הילדים אפשר לבלות עימם זמן רב יותר ולעסוק בפעילות מעמיקה יותר מצפייה משותפת בטלוויזיה. השקיעו בחינוכם, שחקו עמם, אכלו ארוחת ערב משותפת, היו הורים.
  • קניה מקומית - קניה מיצרנים ועסקים קטנים במקום מרשתות הענק. משאירה את הכסף במשק, מחזקת את הקהילה ומקטינה את האבטלה והפערים בחברה.
  • צרכנות ירוקה ומוסרית - אם אתם יודעים על חברה שהורסת את כדור הארץ, מזהמת, מנצלת עובדים או מתעללת בבעלי חיים, דרשו ממנה להפסיק. קנו אצל מישהו אחר וספרו זאת לחבריכם.
  • שכנים - הכרות ועזרה הדדית משפרים את איכות החיים יותר מעוד מכשיר חשמלי.
  • ידע - בררו יותר על הנעשה סביבכם - על בעיות הכלכלה, החברה והסביבה שמקיפות אותנו. בלי ידע ואכפתיות הן לא יקטנו. לאחר זמן לא רב, תגלו שאתם יודעים על בעיות ה"סבוכות" הללו יותר מרוב הפוליטיקאים



    "כיבוש תרבות" – פעולה ישירה נגד תרבות הצריכה

    לפרסומאים יש מטרה - להרוויח מאיתנו כסף. הפרסומות שהם מייצרים תמיד רוצות משהו מאיתנו: אם לא את הכסף, אז את תשומת הלב. עד עכשיו, קבוצות שונות שהתעסקו באדבסטינג השתמשו בשפה של הפרסומאים בכדי להעביר ביקורת על המסר של הפרסומת או לשנות אותו. אנחנו לא רוצים לשחק במשחק הפרסומי. יש לנו דברים להגיד בעצמנו, בלי להיות עסוקים בכמה זה "יעניין" או "ימשוך את העין". יש לנו שפה משלנו, ובאמצעותה ננטרל את הפרסומות - לא באמצעות משחקי מילים בשפה שלהם. לכל אחד יש את עולם הדימויים שלו - הויזואלי, הוורבלי, כל מה שביניהם - וכל אחד זכאי להפיץ אותו ולחשוף אותו לקהל הרחב. אנו דורשים לעצמנו את זכות השיבה למרחב הציבורי שלנו. לוחות מודעות ושלטי חוצות הם מרחב הביטוי של התושבים, לא של מי שחושק בכספם ומעוות את תפישותיהם לפי ה"טרנדים" שהוא מייצר.

    ואיך?
    הקבוצה מורכבת מאינדיוודואלים ששואפים לבטא את עצמם ומוכנים לעזור לאחרים להוציא אל הפועל את רעיונותיהם. כל אחד בקבוצה יכול להכין בעצמו פרוייקט (כיסוי לשלט חוצות, כרוז ללוחות מודעות וכו'), ולהחליט בעצמו אם לעשות זאת לבד או עם אחרים. הפרוייקט יוצג לקבוצה והיא תחליט אם ואיך לבצע אותו בשטח. המטרה היא שכמה שיותר אנשים יוכלו להוציא אל הפועל את הפרוייקטים שלהם.

    רעיונות נוספים לפעילות (כמו למשל, לימוד קבוצתי של טכניקות הדבקה, גרפיקה, איור, אמנות, עוד על תרבות הצריכה והפרסום במרחב הציבורי,וכל מה שעולה על דעת חברי הקבוצה) יתקבלו בברכה

    לפרטים נוספים צרו קשר עם ענבל: 0546-828765



    אתרים נוספים בנושא תרבות הצריכה:

    בדידות
    Adbusters, מכסחי הפירסומות
    החזית לשיחרור שלטי הפרסום
    עצות מעשיות לשינוי שלטים תוצרת בית
    שחררו את הבילבורדס! (מאמר)
    כמה דוגמאות נחמדות לשינוי פרסומות
    מדריך מעולה לפעולות
    סרטים ואינפורמציה מוטרפת אלנטרנטיבית!
    שחררו את בובות הברבי!



    		•