שילוט חוצות במרחב הציבורי - עושים צחוק מהחוק
מאת מיטל דויד

הקדמה
המרחב הבינעירוני
איך מצליחים לשטות בנו?
מה עוד ניתן לעשות?
כיצד אתם יכולים לעזור
המרחב העירוני
נושאים בעיתיים והצעות לשיפור

הקדמה

האם שילוט חוצות במרחב הציבור מוסדר ע"י חוק ? מיהו הגורם המופקד על אכיפתו ? מי מרוויח ומי מפסיד מהצבת השלטים?
לא פעם השלטים חוסמים את הנוף ומכערים אותו. האם אפשר למנוע את הכיעור הרב משמעי הזה?
הניסיון למצוא תשובות לשאלות אלה חושף שורה של מחדלים בדרך יישום חוק השילוט במרחב הציבורי, וחוסר איזון בין הקפדה על החוק לבין אינטרסים כלכליים של כוחות השוק.
חשוב לפעול כדי להגן על המרחב הציבורי מפני גורמים שפוגעים בו תוך כדי ניצול לצרכים שיווקיים . מידע מבוסס ואמין יאפשר לנו לעשות זאת. לצורך כך עקבנו אחר התנהלות הרשויות השונות הפועלות בתחום השילוט במרחב הציבורי- מי הם הגורמים שמעורבים בתעשיית הפרסום בדרכים בינעירוניות ואיך הם פועלים.
חשוב לדעת מה מחייב החוק ואיך הוא מיושם.

צפו בחוק עצמו(קובץ וורד).

ראשית, יש להבהיר כמה מושגים לצורך "הבנת הנקרא" :
מה פרוש המושג "המרחב הציבורי" בהקשרו החוקי? המרחב הציבורי הוא תחום גיאוגרפי מוגדר העומד לרשות הציבור, הוא מורכב ממרחב בינעירוני וממרחב עירוני. המרחב הציבורי הוא בעצם התחום שהוא נחלת הכלל ואינו פרטי של אדם זה או אחר. כמו שיש לנו את המרחב הפרטי שהוא ביתנו קיים המרחב הציבורי שהוא הרחוב, הכביש, הגנים הציבוריים וכדומה.
המרחב הבינעירוני כולל את כבישי מע"צ, נתיבי איילון כביש חוצה ישראל (כביש 6 ), ואינו חלק מתחום שיפוטן של הרשויות המקומיות.
המרחב העירוני כולל את השטחים שבתחום שיפוטן של הרשויות המקומיות.





המרחב הבינעירוני

המחוקק ראה את העתיד וביקש לשמור על הסביבה בה אנו חיים כאזור נעים לפרט מבחינת איכות סביבה, סביבה ירוקה ומכבדת את הפרט ולא מטרידה.
מה כתוב בחוק:
חוק הדרכים (שילוט) תשכ"ו 1966 (תיקון אחרון 7.1.99 ) מגדיר את התנאים להצבת שלטי פרסום ולהתקנתם במרחב הציבורי:

מהם התנאים בחוק הדרושים להצבת שלט בשטחים בינעירוניים?
החוק אוסר "התקנת שלט הנראה לעיני מי שנוהג בדרך בינעירונית", אלא אם כן התמלאו שני תנאים:
א. ניתן לכך היתר מפורש לפי חוק זה.
ב. צוין על גבי השלט שמו של המזמין אותו או את התקנתו.

התנאים לקבלת היתר מפורטים בחוק וכוללים:
1: כדי למנוע תאונות דרכים או כדי להזהיר מפני שריפות, זיהום הסביבה והשלכת פסולת. שלט באזור כמו הגנים הלאומיים המבקשים להסביר למבקר מה התקנות באזור.
2: הודעה על קיומו של מפעל, בית מלאכה או כל בית עסק אחר. השלט המודיע יותקן בחצר בית העסק. שלט מעל מפעל, או חנות או סופר אשר מפרסמים ומצביעים על מקומו וקיומו. (תחנות דלק, סופר גדול, וכדומה)
3: הודעה על מקום קדוש או על אתר לאומי או היסטורי, על אתר זיכרון והנצחה, גן לאומי או שמורת טבע. 4: הודעה של רשות מקומית על כניסה לתחום הרשות. (ברוכים הבאים ל..)
5: שמו וסמלו של נותן חסות לניקיון ולטיפוח של קטע דרך בינעירונית או בצדי הדרך, וכן סיסמה אחידה שתקבע על ידי ועדת ההיתרים כאמור בחוק.

מי הם הגורמים הרשאים להתיר או לאסור פרסום: "הסמכות לתת היתר לעניין סעיף 5 (4-1) היא בתחום רשות מקומית- אותה רשות באישור הועדה המחוזית, ומחוץ לתחום הרשות המקומית- הועדה המחוזית."

החוק משתמש בהגדרה "שלט הנראה" לעיני הנוהג בדרך בינעירונית ומוצב בתחום השיפוט של רשות מקומית כלשהי. במקרה זה מחייבת התקנתו קבלת אישור גם מהרשות המקומית שבשטחה מוצב השלט, וגם מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. אולם, בשעה שה"שלט נראה" לעיני הנוהג בדרך בינעירונית ומוצב בתחומה המובהק של דרך בינעירונית נדרש אישורה של הוועדה המחוזית בלבד.

נשאלת השאלה: האם יתכן שכל שלטי החוצות, המידע והפרסומת המתנוססות לאורך נתיבי איילון או בכביש החוף- גם אלה שמהם מזנקת לעברנו דוגמנית צמרת בחיוך מפתה- אינם חוקיים? האם יתכן שגם בתחום זה מישהו "עושה קופה" על חשבון השטח הפתוח להנאת כולנו?
התשובה היא כן.





איך מצליחים לשטות בנו?

הכשל הממסדי בקבלת היתרים:

1. בקשות ההיתר לשילוט אינן מגיעות לאישורן של הוועדות המחוזיות לתכנון ולבניה, כנדרש. כאמור חברי הוועדות אינם מודעים כלל לתפקידם זה. זה המקום להדגיש כי לו היה ההליך מתבצע כנדרש בחוק, אזי כל שלט פרסומי שהיה מגיע לוועדה לא היה מאושר אם איננו עומד בתנאים המפורטים הב' 5. (רוב השלטים אינכן אינם עומדים בקריטריונים).

2. במטרה לעקוף את חובת האישור בוועדות המחוזיות, מתקיימים 2 תהליכים לא חוקיים:
2א: רשויות עירוניות רבות מתירות לעצמן לאשר הצבת שלטים גם ללא אישורה של הוועדה המחוזית. הן אינן מיידעות את הפונה כי אישורן אינו מספק, ועליו לפנות גם למחוז הרלוונטי. בכך הן מכשילות גם את מבקשי ההיתרים שפעלו, לכאורה, לפי החוק. עם קבלת ההיתר משלם המבקש אגרת שילוט. מרגע שגבתה הרשות המקומית את האגרה, פטור תולה השלט מאחריות לחוקיות ההליך שבוצע. שכן, אין לצפות ממנו שיטיל ספק בשמירה על החוק בפעילות של גוף כמו עירייה או מועצה מקומית.
מצד אחד מתקיימת הקפדה על החוק מהצד השני זלזול בוטה בחוק. מעבר לעבריינות שיש בהתנהגות זו של הרשות העירונית, נוצרה תחרות בלתי הוגנת בין הרשויות המקומיות בין אלה שמקפידות על החוק ועל הליך מלא של אישור שילוט, לבין הרשויות שאינן פונות לקבלת אישור הוועדה המחוזית ומעשירות בכך את קופתן בדרך הקלה.

2ב: בעיה קשה במיוחד מהווים מציבי השלטים בדרך פיראטית. עברייני שילוט אלה עוברים על החוק ביודעין, ומלכתחילה לא התכוונו לפנות לקבלת ההיתרים הנדרשים. במצב הקיים העונש הצפוי להם אינו מרתיע ואינו מאיים, משום שהרווח הכלכלי מהצבת שלט גדול פי כמה מסכום הקנס על הצבת שלט לא חוקי. עובדה זו היא פיתוי לעבריינות. העבריין יודע שעד שיוסר השלט על ידי הגורמים המפקחים הוא כבר זכה בנתח הפרסום שלו. (וגם חסך הליך בירוקרטי ותשלום אגרת שילוט.) עובדות אלה הופכות את העבירה לכדאית ולמשתלמת!

3. גורמי האכיפה והפיקוח: מי שאחראי לפיקוח ואכיפת החוק הם מע"צ והמשטרה הירוקה. הם מבקשים לבצע את חובתם, אולם עקב מחסור בכח אדם, הם עומדים חסרי אונים מול ההיקף האדיר של העבירות על החוק:

מע"צ ו "המשטרה הירוקה" שהיא יחידת האכיפה של המשרד לאיכות הסביבה. בנוסף יש בכוח כל גוף ציבורי לפנות למשרד לאיכותהסביבה ולבקש הסמכה כרשות לאכיפה ולפעול כנגד העבריינים. כך עשתה חברת נתיבי איילון, ולכן היא ממונה על אכיפת חוק על הדרכים (שילוט) בתחום נתיבי איילון. כך יכולות לנהוג גם הרשויות המקומיות, שאינן עושות זאת.

א. מע"צ - הוא הגורם המופקד על הסרת שלטים שנתלו בניגוד לחוק בדרכים בינעירוניות. הוא מבצע פעולות ניקוי ופינוי שלטים לאורך הדרכים ברחבי הארץ, אלא שכוח האדם העומד לרשותו מצומצם והאכיפה- בהתאם. בשיחה שקיימתי עם מנהלי נפות במע"צ נאמר לי שאכן, יש לנקוט בצעדים נוספים כדי לטפל במפרי החוק.

ב. חברת נתיבי איילון - בהתאם לסמכות שניתנה לה היא חייבת להסיר שלטים שנתלו לאורך הנתיבים. החברה אינה עומדת בחובתה בשל מחסור בכוח אדם ובתקציב. בתגובת לשאלתי הודה נציג החברה שהבעיה חריפה. ניתן לראות את ההבדל בין הניקיון, היחסי, לאורך הדרכים הבינעירוניות בכלל, לבין אלה של נתיבי איילון.

ג. המשטרה הירוקה – יחידה זו מבצעת פעולות שוטפות כגון: משלוח התראות לעוברים על החוק ודרישות להסרת שלטים. שלטים שלא הוסרו למרות הפנייה- מוסרים על ידי אנשי היחידה. במקרים קשים לבצוע מתקיים שיתוף פעולה עם אנשי מע"צ. בהתאם לסמכותה פונה המשטרה הירוקה גם לרשויות המקומיות ולמנהל השלטון המקומי, כדי לפעול תוך שיתוף פעולה ותיאום ולהיעזר בהם להדברת התופעה. במקרים שבהן מתבקשת פעולת אכיפה נמרצת יותר, נפתחים תיקים משפטיים, ננקטים הליכים נגד מפרי החוק ומוטלים קנסות. בשנת 2002 הוגשו 30 כתבי אישום נגד מי שהציבו שלטים בניגוד לחוק.

גורמי פיקוח
א. חוזר משרד הפנים מספר (2002/2) מתאריך מרץ 2002, מציין במפורש כי: "רשויות מקומיות מעניקות היתרים להקמת שילוט בצדי דרכים בינעירוניות בניגוד לחוק, ושלא באישור הוועדה המחוזית." ברור אם כן שרשויות הממשל מודעות לכך שחלק מהעבריינים הן הרשויות המקומיות, אולם לא נראה כי מכתב זה קידם דבר מה, אלא הפך לאות מתה.





מה עוד ניתן לעשות?
1. יש למצות את הדין עם הרשויות המקומיות שאינן פונות לקבלת אישור של הוועדה המחוזית. לצורך כך יש להפעיל לחץ על מרכז השלטון המקומי כדי לאתר שימוש באמצעים יעילים נגד רשויות עברייניות בנושא זה.

2. יש לפעול לשינוי החקיקה בנושא "הסמכת אכיפה", כדי שאפשר יהיה לכפות על הרשויות חובת אכיפה והסרת שלטים בתחום שיפוטן.

3. יש לפנות למשרד הפנים ולדרוש פיקוח הדוק יותר על פעילות הוועדות המחוזיות בנושא שילוט בדרכים. במקביל יש לדרוש פעילות הסברה יעילה ומקיפה, ולרענן את ההנחיות הניתנות לחברי הוועדות המחוזיות כדי שידעו מהו תפקידם בהקשר זה.

4. יש לתבוע העלאת סכום הקנס על הצבת שלט לא חוקי בנימוק שרק קנס גבוה במיוחד ירתיע את עברייני השילוט מלפעול בניגוד לחוק.

5. יש לשנות את הנחיות מע"צ והמשטרה הירוקה על ידי העברת מידע עדכני ושוטף על השלטים המוצבים בדרכים הבינעירוניות ובצדן, גם בהקשר זה וגם בהקשר לסעיף 4 , יש להחמיר עם מפרי החוק ולהגיש כתבי אישום רבים יותר.

6. פנייה למע"צ בתביעה לחייב את החברות בהוצאות ניקיון הדרכים. ניתן להשתמש בנימוק שפעולה זו תעשיר את קופת המדינה המצומקת.

7. ניתן לפנות לחברות המסחריות המפרסמות את מוצריהן באמצעות שלוט החוצות, ולרתום אותן לשמירה על החוק. להסביר את הפרצות שהתגלו תוך איסוף המידע למסמך זה, ולשכנע בשיפור התדמית העסקית תוך הקפדה על כל כללי השילוט.

8. פנינו למבקר המדינה וביקשנו את התערבותו לאור העובדה שהרשויות, שאמורות לשמור על קיום החוק, הן הנותנות יד לעברה עליו.

9. עמותת פעולה ירוקה העבירה את הממצאים שהובאו בפניכם לגורמים חיצוניים שהחליטו להירתם ולהלחם בערוצים משפטיים: קליניקה המשפטית באוניברסיטת ת"א, בודרת אפשרויות לתביעת גופים עבריינים, בכל הדרכם האפשריות, וכן ישנם עו"ד שמזדהים עם הפרוייקט, ויתמכו בעשייה זו.

10. חברי העמותה מוזמנים להרצאות ולדיונים בנושא, ופועלים יום יום שעה שעה להעלאת המודעות בקרב הציבור, לגבי הנזקים הרבים שנגרמים בעקבות אמפריית השילוט של מ"י 2004.





כיצד אתם יכולים לעזור

1. שילחו אלינו מידע ותמונות על שילוט מעצבן במיוחד

2. דברו על כך עם חברים והעירו את תשומת ליבם

3. הצטרפו לרשימת הדיווח שלנו לקבלת עלון בנושא ובנושאים סביבתיים דומים

4. תרמו לפעילות כסף זמן או ידע על ידי יצירת קשר עימנו בטלפון 03-5184770





המרחב העירוני

בחלק זה, נעסוק בחוקים המאפשרים את שילוט ופרסום החוצות שנמצא בתחום אחריותן של הרשויות המקומיות. להבדיל מתחום הרישוי הבינעירוני, הקריטריונים כאן מתירניים יותר, אולם כפי שנראה גם במקרה זה מתבצעות עברות גסות על החוק. חשוב לדעת כי את סוגייה זו יש לבחון באופן פרטני, בהתחשב בחוקי העזר שחוקקה כל רשות מקומית.

כדי להמחיש את הנושא בחרנו לדוגמה בחוק העזר העירוני של עיריית תל-אביב יפו. בסמכות העירייה לפקח על התקנת מודעות או שלטים המוצבים בבתי עסק, על גבי לוחות מודעות או בכל שטח אחר בתחום העירוני. סמכות זו מוגדרת בפקודת העיריות סעיף 246.
עיריית תל אביב בססה את חוק העזר העירוני- שילוט על בסיס סעיף 250 לפקודת העיריות.

הכרות עם חוק העזר העירוני תל-אביב יפו (שילוט) 1992

 תחולת חוק העזר העירוני- שילוט :
בשטח ציבורי שהוא - רחוב, מדרכה, שדרה, כניסה או מעבר של מרכז מסחרי או של בית משרדים, סמטה, משעול, נתיב להולכי רגל, ככר, רחבה, חצר, מגרש ספורט, טיילת, חניון, גשר, גינה, מבוי, מפל וכל מקום פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו או שהציבור נכנס אליו או רשאי להיכנס אליו, בין שהוא בבעלות פרטית ובין שהוא בבעלות ציבורית, וכן כל מקום פרטי הגובל או נשקף אל רחוב, וכן רצועת הים לאורך החוף הנמצאת בתחום העירייה וחלל האוויר שמול או מתחת לאזור זה. וכן מסעדה, בית קפה, בית מלון וכל מקום עינוג ציבורי.
העירייה פרסמה חוברת הנחיות להצבת שילוט בתחומי העיר תל-אביב יפו. ניתן לקבלה במחלקת השילוט שבבניין העירייה.

חלוקת השטח הציבורי לתחומי משנה
בחוק קיימת חלוקה לארבעה תחומי משנה המפרטים את סוגי הפרסומים ואת המקומות המותרים להצבת שלטים. ישנם שני חלקים המתייחסים לעניינו :

החלק הראשון, המתייחס לפרסום ולהדבקת מודעות על גבי "מיתקן פרסום עירוני" נאמר כי: מתקן או נכס בשטח ציבורי שבבעלות העירייה או בהחזקתה והמשמש לפרסום, וכן מתקן המוצב על נכס עירוני. הכוונה למודעות המתפרסמות על גגות, סככות של תחנות אוטובוסים, מכווני תנועה, מפות העיר, ספסלים, עמודי פרסומת, תקנים בקרנות רחוב, גשרים, מודעות במבואות העיר, גדרות באתרי בנייה ולפרסום באמצעים אלקטרוניים.
החלק השני, מתייחס למודעות המתפרסמות על גבי נכס פרטי או על מתקן בשטח העירוני. הכוונה לגגות, אתרי בנייה, בתי קולנוע או אקרנים בבתי קולנוע, מגרשי ספורט, ברכות שחייה, אולמי ספורט ובתחנות רכבת.

כיצד מבוצע תהליך רישוי שלטים ( חוק העזר העירוני חלק 2- רשיון לשילוט.)
1. הסמכות להתיר הצבת שלט פרסום נתונה בידי ראש העירייה בהתאם לתנאיי הרשיון, הבקשה תידון לאחר שהמפרסם שילם את אגרת השילוט. (סעיף 2א')
2. על המפרסם להגיש בקשה בכתב תוך פרוט שמו ומענו ובצרוף תמונה חזיתית של הבניין ותרשים ובו תוכנית שתפרט את הסוג, הצורה, החומרים, המידות והמסגרת שעליה יוצב השלט או המתקן. אם מדובר במתקן יש לצרף מפרט טכני הכולל מידות והסבר לגבי המקום המיועד להצבת השלט. (סעיף 2ג')
3. ראש העירייה רשאי להעניק רשיון לשלט או לסרב, לבטל, לשנות או לכלול תנאים להצבתו.
4. ראש העירייה רשאי להיוועץ בוועדה המקצועית לשילוט, שתבדוק ותמליץ על מתקן או שתסרב להעניק רשיון. (סעיף ו1') אם מדובר בשלט ששטחו עולה על 10 מ"ר מחויב ראש העירייה לעיין בהמלצת הוועדה לפני שיתן את החלטתו. (סעיף ו2')

הוועדה המקצועית לשילוט
תפקיד הוועדה לייעץ לראש העירייה בנושא שילוט בתחום העירוני, על פי קריטריונים מקצועיים. הוועדה מונחית לבדוק אם השילוט תואם את הוראות חוק העזר העירוני ולאשר שאינו פוגע באיכות הסביבה.
בפועל קיימות שתי וועדות לנושא השילוט. הוועדה העליונה, שתפקידה לטפל בערעורים ובשלטים גדולים. עם חבריה נמנים המשנה למנכ"ל העירייה, יועצת משפטית, אדריכל אחד או שניים, נציג אגף רישוי עסקים, נציג אגף הפיקוח, נציג אגף הבנייה ונציג אגף הגבייה. וועדת משנה, שתפקידה לטפל בשלטים קטנים לעסקים. עם חבריה נמנים שני אדריכלים ויו"ר ועדת השילוט העליונה.

הקריטריונים לקבלת אישור לשילוט

  • לא יינתן רשיון לשילוט אם פרסומו או הצגתו מהוות עברה פלילית או אם לדעת ראש העירייה פוגע השלט בתקנות בטיחות הציבור או ברגשותיו. (סעיף ה1')
  • התנאים להצבת שלטים ומודעות פרסום מפורטים בפרק השלישי לחוק העזר העירוני. פרק זה מפרט את סוגי השלטים והמודעות בס7'. זהו הבסיס לשיקולי הוועדה המקצועית בבואה לקבל החלטה אם להתיר או לאסור הצבת שלט. לא יאושר שלט באם:
    1. מפריע לתנועת כלי רכב או להולכי רגל.
    2. מרעיש או מפיץ ריח רע.
    3. עשוי מבד.
    4. חוסם דלת, חלון, יציאת חירום או פתח אחר או מפריע למעבר בהם.
    5. מוצג על מדרגות חירום, מדרגות נעות, מעליות, מזגני אוויר, צינורות ביוב, צינורות אוויר,עמודי חשמל, מתקני טלפון, מתקנים להפעלת רמזורים, אנטנות, עמודי צופרים, תמרורים או במקום שנועד לציוד או למתקנים לכיבוי שריפות.
    6. מסתיר פרטים בעלי ייחוד ארכיטקטוני או פוגע במראה האסתטי של המבנה או שהצבתו מהווה מטרד.
    7. מתפרסם בשטח ציבורי ואינו מותקן על גבי מתקן או נכס ציבורי עירוני המיועד לכך.
    8. מוצג על מבנה המשמש למגורים בלבד, אלא אם כן השילוט שייך לאדם המנהל במבנהו את עיסוקו כדין.
    9. על פי סעיף ס 10' לחוק העזר העירוני לא יקרין אדם שילוט המקום ציבורי באמצעות תאורה חשמלית.
  • החוק מתיר פרסום על גבי קירות מוזנחים ישנים או עם שעליהם פיגומים- בשל זמניותם.

    ערוצי הפרסום
    המידע שלהלן נאסף בעקבות שיחות עם גורמים המופקדים על נושא הצבת שלטים ומודעות פרסום וכן ממונים על רישוי שילוט והתקנתו בתחומי העיר:
    לרשות המבקשים לפרסם מידע ברחבי העיר עומדים שני ערוצי פרסום מרכזיים:
    1. פרסום על גבי בניינים בבעלות פרטית. המקרה זה המפרסם ישלם לבעל הבניין עבור שטח הפרסום העומד לרשותו. מאחר שבכל זאת מדובר בבניין העומד על שטח ציבורי מחויב המפרסם גם באגרת שילוט לעירייה.
    2. פרסום באמצעות הדבקת מודעות על גבי מתקנים עירוניים. הכוונה למתקן או לנכס בשטח ציבורי הנמצא בבעלות העירייה או בהחזקתה ומיועד לפרסום, או במתקן המוצב על נכס עירוני כגון: גגות, סככות בתחנות אוטובוסים, מכווני תנועה וכדומה. (לפי הפרוט שניתן לעייל על פי חוק העזר.)
    הגורמים האחראים על אישור הפרסום:
    1. כשמדובר בניינים שבבעלות פרטית- נמסר לוועדה המקצועית לשילוט של העירייה.
    2. פרסום על גבי מתקנים ציבוריים בתל- אביב יפו - נמסר לחברה הכלכלית העירונית . (בעיריות אחרות הטיפול בנושא לא עבר ונשאר בידי העירייה ואינו עובר לחברה נפרדת.)





    נושאים בעייתיים והצעות לשיפור:

    1. ביקורת על מבנה הוועדה המקצועית לשילוט - הרכב הוועדה חושף חוסר איזון בין הגורמים בעלי אינטרסים כלכליים, שבדר"כ מכתיבים את מתן ההיתר- לנגד עיניהם עומד אינטרס הרווח של העריה, לבין הגורמים בעלי אינטרסים אסתטיים המבקשים לשמור על חזות העיר ועל איכות הסביבה.
    א. אמנם החוק מחייב מינוי אדריכל כחבר בוועדה, אולם בפועל נראה כי אין די במינוי זה. לאדריכל האמון על חזות העיר, אין מידה רבה של השפעה במסגרת הוועדה, השפעתו תלויה במדיניות העירייה בתחום זה. (מכאן נובעים ההבדלים בין העיריות השונות בטיפולן בנושא רישוי השילוט). יש לשקול כיצד הופכים נוכחותו לאפקטיבית ובעת משקל.
    ב. יש לפעול למינוי נציגים מארגונים סביבתיים במועצה, כך יהיה יותר ביטוי לאינטרסים החזותיים סביבתיים כלמול אלו הכלכליים.

    2. לא פעם מהווה מצבה הכלכלי של העירייה פיתוי למתן היתרים לשילוט הפוגע בחזות העיר או שאינו עומד בקריטריונים של חוק העזר העירוני. לדוג': הוועדה העירונית אישרה תליית שלט ברחוב הרכבת על גבי בניין המיועד להריסה, שלא ברור מתי ייהרס, ומשמש כמקום מפגש לצרכני סמים. תמורת אטימת פתחי הבניין על ידי החברה המפרסמת, אישרה הוועדה הצבת שלט פרסום. יש לדרוש אכיפה קפדנית יותר של חוק העזר העירוני בנושא שילוט, תוך נקיטת דרך פעולה אגרסיבית בעיתונות ובאמצעי התקשורת האחרים, וכן באמצעות פניות חוזרות ונשנות לעירייה, לצורך קבלת נימוק והסבר אם מתברר שניתנו היתרים בניגוד לחוק.

    3. ביקורת על התייחסות בתי המשפט
    מסקירת המצב עולה כי בית המשפט נקלע למחלוקת שבין העירייה לבין המפרסמים. השיקולים שנלקחים בחשבון הם צורכי בחירות או שיקולים אחרים, אולם נראה שבית המשפט אינו ער דיו לאינטרס של טובת האזרח שחי במרחב העירוני. כך יוצא שהאזרח "הקטן" חשוף לאינטרסים צרים המנצלים את חולשתו מול הממסד העירוני, שמתפתה לעשיית "כסף קל" ע"ח אינטרסים חשובים. ולחלופין כשנאלצת לעמוד מול לחץ הגורמים המפרסמים שמפעילים לחץ לקבלת היתרים.

    יש לפעול כדי להציג בפני בתי המשפט הדנים בנושא השילוט העירוני את כל השיקולים, גם את אלה המייצגים את איכות הסביבה וחזות המרחב.

    4. שלטי פרסום אלקטרוניים
    בתחום הפרסום באמצעות מסכים אלקטרוניים קיימת הסכמה רחבה שיש בו משום נזק ברור. השילוט מושך את תשומת לב הנהגים וגורם לסנוור. לדברי יו"ר ועדת השילוט של העירייה הצבת המסכים אושרה "מאחר שאין כל חוק האוסר את הצבתם."
    יש להדגיש במקרה זה שעל פי חוק הרשויות הן מוסמכות לפעול רק על פי מה שהחוק מתיר. עירייה מחויבת בפעולה רק על פי המותר בחוק. על כן תשובתה של יו"ר הוועדה בעייתית עד מאוד. כל עוד לא התיר החוק במפורש, הרי שאסורה הצבת מסכי שילוט אלקטרוניים לצורך פרסום.
    לפי סעיף 10 בחוק העזר העירוני מותרת הצבת שלט פרסום אלקטרוני בתנאים מיוחדים ורק אם הנחה ראש העירייה את הוועדה לאשרם. לכן יש לפעול לאכיפה מוגברת של החוק במקרה זה ולברר אם חלים אותם "תנאים מיוחדים" להצבת מסכי פרסום אלה ברחבי העיר. יש להתריע על הסכנה לחיי אדם הכרוכה בשלטים אלה, ולהסב את תשומת לב המשטרה לפגיעה בבטיחות הנהגים והולכי הרגל.



    		•